|
כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה – אגדה ב פ"א ה"ט (ה"י בכ"י ליידן) דף סא ע"ד עמ' 1159 – 1160 |
|
| מקור | תרגום |
| עשה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ | עשה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ |
| והעובר עבירה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין ימיו ואינו נוחל את הארץ | והעובר עבירה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין ימיו ואינו נוחל את הארץ |
| תמן תנינן. | שם שנינו |
| "הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה" | הרי כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה |
| אמ' רבי זעירה. | אמר רבי זעירה |
| מי שבאת לידו ספק עבירה ולא עשאה | מי שבא לידו ספק עבירה ולא עשאה |
עדי נוסח
שרידי הירושלמי עמ' 228
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
האגדה מוסבת על המשנה[1] לפיה די שאדם יעשה מצוה אחת ויקבל גמול טוב, ייטב לו בחייו, יאריכו את ימיו וינחל את הארץ, היינו ינחל גן עדן. [2] ומנגד אם לא יקיים מצוה אחת לא יזכה בכל אלו, וזאת אפילו לא עבר עבירה.[3]
בעל הסוגיה שילב ברייתא[4] המוסרת אותו הַמֶּסֶר כמו במשנתנו אך בלשון שונה, ועל כך הקשה בעל הסוגיה ממשנה שבמסכת מכות 'כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה'.
רבי זעירה פתר את הסתירה שבין שתי המשניות. לדבריו, מי שהזדמן לו לעבור ספק עבירה, אך נמנע מכך ולא עבר, הוא זוכה ומקבל שכר כעושה מצווה. [5]
[1] קידושין פ"א מ"י.
[2] קרבן העדה והפני משה על הדף.
[3] יפה מראה על הדף.
[4] 'העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ושנותיו ונוחל את האדמה וכל העובר עבירה אחת מריעין לו ומקטפין את ימיו ואין נוחל את הארץ' [תוספתא קידושין (מהד' ליברמן) פ"א הי"ג עמ' 280 – 281].
[5] ראו קורבן העדה על המקום.
רבי זעירה מקבל כאן את דברי המשנה כפשוטם. יש קשר בין הערה זו להערה שבסיפור הקודם 'יש להניח כי אינו מקבל גם את דברי המשנה במסכת מכות כפשוטם'. מסתמן כי בעוד שבאגדה הקודמת הבסיס הוא המשנה במכות ואילו התרוץ הינו על המשנה בקידושין. תירוצו של רבי זעירה הפוך הבסיס הוא המשנה בקידושין והתירוץ (ההסבר הינו על המשנה במכות).