עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 228

 

מקבילות

ירושלמי שביעית פ"ו ה"א דף לו ע"ב עמ' 196 – 197

בבלי בבא בתרא נו ע"א (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק), פרשה מד סעיף כב עמ' 145 – 147 (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מצוי דיון שעוסק בשאלה אם בימי עזרא קיימו מצוות התלויות בארץ כהוראת התורה או מתקנת חכמים. עמדתו של רבי אלעזר הייתה כי קיימו את המצוות מתקנת חכמים.

בעל הסוגיה הקשה על רבי אלעזר ושאל כיצד יסביר את הפסוק 'וֶהֱבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ' (דברים ל' ד' – ה),[1] הרי הפסוק מלמד על חיוב המצוות מהתורה. התשובה שבעל הסוגיה סבר כי רבי אלעזר ישיב היא 'לעתיד לבוא', כלומר, הפסוק מדבר בעתיד רחוק הרבה יותר מתקופת עזרא. בעתיד יכבשו ישראל שטח ארץ גדול יותר מהשטח שכבשו עולי מצרים.[2]

רבי חלבו הביא את דברי רבי יוחנן שמסבירים כיצד ייתכן הדבר. בעוד העולים ממצרים כבשו שטח של שבעה עמים, הרי שבעתיד ייכבש שטח של עשרה עמים. בעל האגדה הסביר כי שלושת העמים הנוספים הם הקיני, הקניזי והקדמוני, שלושתם הובטחו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.[3]

בהמשך האגדה מובאות דעותיהם של ארבעה תנאים, רבי יהודה, רבי שמעון, רבי ליעזר בן יעקב ורבי יהודה הנשיא, הנוקבים בשמות אחרים של עמים. ייתכן כי מתכוונים בדבריהם לעמים אחרים,[4] וייתכן שמסבירים בדבריהם מיהם הקיני, הקניזי והקדמוני.[5]

---