עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 228 (חלקי)

 

מקבילות

ירושלמי שביעית פ"ו ה"א דף לו ע"ב עמ' 196

קהלת רבה פרשה א' ד"ה ד רבי אבא

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מעין סוגיה

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נקבע כי מצוות התלויות בארץ, כגון ביכורים, מעשר ותרומה, הן מצוות שבהן מחויב היהודי רק בהיותו בארץ ישראל, ואילו מצוות שאינן תלויות בארץ, כגון תפילין ותלמוד תורה, אותן מחוייב היהודי לקיים בכול מקום. בתחילת הסוגיה על המשנה מבסס העורך את קביעתה על הפסוק 'אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה' (דברים י"ב א').

על כך שאל בעל האגדה: 'מעתה משנגאלו יהו פטורין', כלומר האם עתה משחזרו ישראל מבבל בעליית עזרא, האם הם פטורים מלקיים את המצוות התלויות בארץ. השאלה משקפת תפיסה לפיה קדושת ארץ ישראל בטלה כאשר העם גלה ממנה,[2] והשואל מברר אם עתה כשהעם שב חזרה אליה הקדושה.

התשובה, שחייבים לקיים את המצוות התלויות בארץ, מתבססת על הפסוק 'וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד' (נחמיה ח' י"ז).

האגדה מתמקדת בציון שמו של יהושע בן נון שמוזכר בשם 'יֵשׁוּעַ בִּן נוּן'.

הלל בנו של רבי שמואל בר נחמני הסביר כי אכן פגם הכתוב בשמו של יהושע בן נון משהשמיט את האות הא משמו, ועשה זאת במתכוון. הוא פגע בצדיק שמת שנים רבות קודם לכן, והוא מצוי בקבר, כדי לשבח את  הצדיק בשעתו, את עזרא.[3] מכאן שלדעתו, מותר להמעיט בשבח מנהיג העבר כדי לשבח את המעשה של מנהיג בתקופה עכשווית. ואפשר כי כוונתו להבליט את מעשה עזרא לעומת מעשה יהושע. יהושע בן נון השלים את המשימה אותה החל להנהיג משה רבנו, ואילו עזרא יזם את החזרה לארץ ישראל מהגולה, יוזמה אישית מבורכת.

---