|
כיבוד אב ואם – אגדה ז פ"א ה"ז דף סא ע"א עמ' 1156 – 1157 |
|
| מקור | תרגום |
| יש שהוא מאכיל את אביו פטומות | יש שהוא מאכיל את אביו פטומות |
| ויורש גיהנם. | ויורש גיהנום |
| ויש שהוא כודנו לריחים | ויש שהוא קושרו לרחיים |
| ויורש גן עדן. | ויורש גן עדן |
| כיצד הוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם. | כיצד הוא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום |
|
חד בר נש הוה מייכל לאבוי תרנגולין פטימן. |
אדם אחד היה מאכיל את אביו בתרנגולין מפוטמים |
| חד זמן אמ' ליה אבוי. | פעם אחת אמר לו אביו |
| ברי. אילין מנן לך. | בני אילו מנין לך |
| אמ' ליה. סבא סבא. אכול ואדיש. | אמר לו סבא סבא אכול ושתוק |
| דכלבייא אכלין ומדשין. | שכלבים אוכלים ושותקים |
| נמצא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנם. | נמצא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום |
| כיצד כודנו בריחיים ויורש גן עדן. | כיצד כודנו (קושרו) ברחיים ויורש גן עדן |
| חד בר נש הוה טחין בריחייא. | אדם אחד היה טוחן ברחיים |
| אתא מצוותא לטחונייא. | באה הוראה (מהשליט) לטחון לו |
| אמ' ליה. אבא. עול וטחון תחתיי. | אמר לו אבא הכנס וטחון תחתיי |
| אין מטת מבזייה טב לי אנא ולא את. | אם יבוא בזיון טוב לי אני ולא אתה |
| אין מטת מילקי טב לי אנא ולא את. | אם יבואו מלקות טוב לי אני ולא אתה |
| ונמצא כודנו לריחיים ויורש גן עדן. | ונמצא כודנו לריחיים ויורש גן עדן |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי פאה פ"א ה"א דף טו ע"ג עמ' 80
בבלי קידושין לא ע"א – ע"ב (מקבילה חלקית ובשינויים)
פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
ראו כאן באתר במסכת פאה: