header2

מתן שכרן של עושי מצוות – אגדה א  

פ"א ה"ז דף סא ע"א עמ' 1156

מקור תרגום
אמ' ר' שבתי. אמר רבי שבתי
כת' "ומשפט ורב צדקה לא יענה". כתוב ומשפט ורב צדקה לא יענה
אין הקב'ה משהא מתן שכרן שלעושי [מצות] בגוים. אין הקדוש ברוך הוא משהה מתן שכרן של עושה מצוות בגויים

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי פאה פ"א ה"א דף טו ע"ג עמ' 80

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקא כג - י' הדברות פ' תליתאה.

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה , מדרש.

 

עיון קצר באגדה

הרקע לאגדה זו נעוץ בסיפור האחרון העוסק במצוות כיבוד אב אותה קיים דמה בן נתינה. מסופר כי בו בלילה לאחר שקיים את המצווה ילדה פרתו פרה אדומה, וחכמי ישראל נתנו לו תמורתה זהב כמשקלה. רבי יוסי ברבי בון הביע דעתו שהפרה האדומה נולדה לדמה בן נתינה כגמול על קיומה של מצוות כיבוד הורים.

תפישת השכר על קיומה של מצוות כיבוד הורים כאן נמצאת בסתירה לשכר המובטח למקיימי מצווה זו במשנה פאה:[1] "...אילו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם..." משמע השכר על מצוות כיבוד הורים הוא בזכויות שרוכש האדם לעולם הבא.

הניגוד נפתר במדרש שדרש רבי שבתי: '... וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה' (איוב ל"ז כ"ג). רבי שבתי דרש את הביטוי 'לֹא יְעַנֶּה' שלא כפשוטו ואמר כי הקב'ה אינו משהה, אינו מעכב את מתן שכרם של מקיימי מצוות בגויים, לכן האל גמל לדמה בן נתינה מיידית על שקיים מצוות כיבוד הורים.    



[1]ראו משנה פאה פ"א מ"א.