|
מצות האב על הבן – אגדה ב פ"א ה"ז דף סא ע"א עמ' 1154 |
|
| מקור | תרגום |
| מה. | מה |
| למצוה [או] לעיכוב. | למצוה או לעיכוב |
| נישמעינה מן הדא. | נשמע אותה מזאת |
| בר תרימה אתא לגבי ר' אימי. | בר תרימה[1] בא לרבי אימי |
| אמ' ליה. | אמר לו |
| פייס לאבא דיסביני אתא. | פייס לאבא שישיאני (אישה??)[2] |
| פייסיה ולא קביל עלוי . | (בא)פייס אותו ולא קיבל עליו |
| הדא אמרה למצוה. | זאת אומרת למצוה |
| אין תימ' לעיכוב. | אם תאמר לעיכוב |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
באגדה הקודמת[3] פורטו המצוות שעל האב לקיים כלפי בנו; בעל הסוגיה שאל באגדה זו מהי ההבנה הנכונה של מצוות אלו: 'מה למצווה או לעיכוב'.
'למצווה', היינו במשמעות של עצות טובות שחכמים ממליצים לאב לקיים כלפי בנו.
'לעיכוב', היינו במשמעות של חובה, חובת האב לקיימן כלפי בנו, ואם האב אינו מקיים את המצוות, יש לכפות עליו את קיומן.[4]
פתרון לשאלה הביא בעל האגדה באמצעות פסיקתו של רב אימי באירוע שעניינו אפשר וקשור לחובת האב.
בר תרימה בא לרב אימי בבקשה שיפייס, כלומר ישדל בדברים, את אביו כדי שישיא לו אשה, אחת המצוות שבהן מחויב האב כלפי בנו. רבי אימי פעל כבקשת הבן, אך האב לא נעתר לשידול ולא השיא את בנו. רב אימי לא כפה על האב להשיא את בנו, ומכך הסיק בעל הסוגיה כי המצוות שאותן מנו חכמים כחובת האב כלפי בנו הינן בבחינת עצות טובות, ואין האב חייב לקיימן.
[1]לא נמצא מידע על חכם זה.
[2] הסברה של המילה אתא אנו וודאי זאת כיוון שמיקומה בסיפור אינו ברור. לפי כתב יד ליידן "אתא" שייך למשפט פייס לאבא דיסביני ובהקשר זה פירושו אולי אישה? בא מאיתתא??? מאידך צירוף המילה אתא למשפט "פייסיה ולא קביל עלוי" משתמעת כ"בא לפייסו ולא קבל עליו"
[4] ראו הבנה זו אצל בעל קורבן העדה.