עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בבלי קידושין כט ע"א – ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

המשנה[2] מלמדת כי קיימות מצוות שהן חובת האב לגבי בנו, ובסוגיה מפורטות מצוות אלו: למוהלו, לפדותו, ללמדו תורה, ללמדו אומנות ולהשיאו אשה. בעל הסוגיה עיגן את חובת הקיום של המצוות בפסוקים מהתורה המורים על צווים אילו.                                                                   

שתי מצוות, שאין עליהן ציווי בתורה. אפשר שנכללו במניין המצוות שאותן חייב האב לגבי בנו בגלל המסר הערכי – חינוכי המצוי בהם. בעל הסוגיה לא יכול היה לתמוך שתי מצוות אלו בפסוקים לכן סמך אותן על מדרשי פסוקים הרחוקים מפשוטו של מקרא.

חובת האב ללמד את בנו תורה נסמכת על הפסוק 'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם' (דברים י"א י"ט), אך להרחבת מצוות החינוך 'ללמדו אומנות' לא נמצא פסוק שעליו ניתן לסמוך מצוה זו. לשם כך הביא בעל הסוגיה ברייתא בשמו של רבי ישמעאל שדרש את המילים 'ובחרת בחיים' שבפסוק 'הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ' (דברים ל' י"ט).  לדרך הבנתו של רבי ישמעאל בחירה בחיים הינה לימוד אומנות, מקצוע, וזאת כדי שתתקיים בלומד הברכה המצויה בסיום הפסוק 'לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ'.[3]

רבי עקיבא הוסיף על חמש המצוות המפורטות בסוגיה מצווה נוספת: 'ללמדו לשוט על פני המים'. בעל קרבן העדה ביאר את הרציונל המצוי בדברי רבי עקיבה: 'שמא יפרוש בספינה ותטבע ויסתכן אם אינו יודע לשוט' [4] ואפשר כי חכמים ראו בציווי 'ללמדו לשוט' כמטאפורה לחובת האב ללמד את בנו את דרך ההתנהלות הנכונה של אדם בעולם. בעל הסוגיה מצא אסמכתא לציווי זה בדרישה סיום הפסוק 'וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ'.

נמצא כי חכמים ראו בלימוד הבן מקצוע ואורחות חיים חלק ממצוות האב לבנו.

---