header2

מצות האב על הבן – אגדה א

פ"א ה"ז דף סא ע"א עמ' 1154

מקור[1] תרגום
"כל מצות האב על הבן" כול'. "כל מצות האב על הבן" וכו'
מצות שהאב חייב לעשות לבנו. מצות שהאב חייב לעשות לבנו
למוהלו לפדותו ללמדו תורה למוהלו לפדותו ללמדו תורה
וללמדו אומנות להשיאו אשה. וללמדו אומנות להשיאו אשה
ר' עקיבה אומ'. רבי עקיבה אומר
אף ללמדו לשוט על פני המים. אף ללמדו לשוט על פני המים
למוהלו. למוהלו
"ביום השמיני ימול בשר ערלתו". ביום השמיני ימול בשר ערלתו
לפדותו דכת' לפדותו שכתוב
"וכל בכור אדם בבניך תפדה". וכל בכור אדם בבניך תפדה
ללמדו תורה. ללמדו תורה
"ולמדתם אותם את בניכם". ולמדתם אותם את בניכם

ללמדו אומנות.

תני ר' ישמעאל. ובחרת בחיים. זו אומנות.

ללמדו אומנות

תני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות

להשיאו אשה. להשיאו אשה
"והודעתם לבניך ולבני בניך" והודעתם לבניך ולבני בניך
אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך. בשעה שאת משיא את בניך קטנים. אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך בשעה שאת משיא את בניך קטני'
ר' עקיבה או'. אף לשוט על פני המים. רבי עקיבה אומר אף לשוט על פני המים
דכתי' "למען תחיה אתה וזרעך" שכתוב למען תחיה אתה וזרעך

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בבלי קידושין כט ע"א – ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

המשנה[2] מלמדת כי קיימות מצוות שהן חובת האב לגבי בנו, ובסוגיה מפורטות מצוות אלו: למוהלו, לפדותו, ללמדו תורה, ללמדו אומנות ולהשיאו אשה. בעל הסוגיה עיגן את חובת הקיום של המצוות בפסוקים מהתורה המורים על צווים אילו.                                                                   

שתי מצוות, שאין עליהן ציווי בתורה. אפשר שנכללו במניין המצוות שאותן חייב האב לגבי בנו בגלל המסר הערכי – חינוכי המצוי בהם. בעל הסוגיה לא יכול היה לתמוך שתי מצוות אלו בפסוקים לכן סמך אותן על מדרשי פסוקים הרחוקים מפשוטו של מקרא.

חובת האב ללמד את בנו תורה נסמכת על הפסוק 'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם' (דברים י"א י"ט), אך להרחבת מצוות החינוך 'ללמדו אומנות' לא נמצא פסוק שעליו ניתן לסמוך מצוה זו. לשם כך הביא בעל הסוגיה ברייתא בשמו של רבי ישמעאל שדרש את המילים 'ובחרת בחיים' שבפסוק 'הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ' (דברים ל' י"ט).  לדרך הבנתו של רבי ישמעאל בחירה בחיים הינה לימוד אומנות, מקצוע, וזאת כדי שתתקיים בלומד הברכה המצויה בסיום הפסוק 'לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ'.[3]

רבי עקיבא הוסיף על חמש המצוות המפורטות בסוגיה מצווה נוספת: 'ללמדו לשוט על פני המים'. בעל קרבן העדה ביאר את הרציונל המצוי בדברי רבי עקיבה: 'שמא יפרוש בספינה ותטבע ויסתכן אם אינו יודע לשוט' [4] ואפשר כי חכמים ראו בציווי 'ללמדו לשוט' כמטאפורה לחובת האב ללמד את בנו את דרך ההתנהלות הנכונה של אדם בעולם. בעל הסוגיה מצא אסמכתא לציווי זה בדרישה סיום הפסוק 'וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ'.

נמצא כי חכמים ראו בלימוד הבן מקצוע ואורחות חיים חלק ממצוות האב לבנו.



[1]חלק ההלכה מסומן בגופן מודגש, והאגדה בגופן רגיל.

[2]משנה קידושין פ"א ה"ז

[3]וראו על כך בפירושו של בעל קרבן העדה על הדף.

[4]יש בסיס להנחה כי חז"ל הבינו את הציווי "ללמדו לשוט" כמטפורה לדרך התנהלות האדם בעולם. וראו על כך בפירושו של עלי תמר " ר"ע אומר אף ללמדו לשוט על פני המים. במכילתא בא סוף פי"ח מסיים רבי אומר אף יישוב מדינה. ומעתיקו הילקוט ופירש בזית רענן יישוב מדינה היינו להתנהג בדרך ארץ עם הבריות עכ"ל.