header2

עבד נרצע – אגדה ב

פ"א ה"ב דף נט ע"ד עמ' 1146

מקור תרגום
שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי. שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי
מה ראה העבד הזה לירצע באזנו [יותר] מכל איבריו.

מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו

אמ' להן. אמ' להן
אוזן ששמעה מהר סיני אוזן ששמעה מהר סיני
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
ופירקה מעליה עול מלכות שמים ופירקה מעליה עול מלכות שמים
וקיבלה עליה עול בשר ודם. וקיבלה עליה עול בשר ודם
אוזן ששמעה לפני הר סיני אוזן ששמעה לפני הר סיני
"כי לי בני ישראל עבדים" כי לי בני ישראל עבדים
והלך זה וקנה אדון אחר. והלך זה וקנה אדון אחר
לפיכך תבוא האוזן ותירצע. לפיכך תבוא האוזן ותירצע
לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו. לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) פיסקא כא - י' הדברות פ' קמייתא (חלקית ובשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה 

 

דיון קצר באגדה

המשנה[1] עוסקת בדרכי קניית עבד עברי ושחרורו; עבד עברי שאמר לאדונו:'...לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ (דברים ט"ו ט"ז) ונימק דבריו בכך שאוהב הוא את אדונו וביתו, על האדון לרצוע את אוזנו כפי שנאמר: 'וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם'. (שם פס' י"ז), עבד זה מכונה 'עבד נרצע'. תורה מתואר הליך קניית עבד עולם 'וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם' (שמות כ"א ו').

תלמידי רבי יוחנן בן זכאי שאלו אותו מדוע נבחרה דווקא האוזן להירצע, והוא השיב שתי תשובות המנוסחות באופן זהה: כל תשובה נפתחת במשפט דומה 'אוזן ששמעה מהר סיני',[2]

אחריו ציטוט פסוק מהתורה, ובסיום מובא הסבר. כמו כן בדברי רבן יוחנן בן זכאי משמשת המילה 'אוזן' כמטונימיה[3] ל'אדם'.

 

תשובה א'

הפסוק: 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי' (שמות כ' ג').

ההסבר: האוזן שמעה את הציווי שלא יהיו לאדם 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים' על פני האל, כלומר שעל האדם לעבוד אך ורק לאלוהים, אולם האדם בחר לעבוד אדון אחר. בעל הפני משה פירש כי העבד אינו עובד לאל מפני שאינו פנוי ללמוד תורה ולקיים מצוות, עליו לשרת את אדונו.[4]

תשובה ב'

הפסוק: 'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים ...' (ויקרא כ"ה נ"ה).[5]

ההסבר: האל אמר שכל בני ישראל עבדים הם לו, והאוזן ששמעה זאת בחרה לקנות לעצמה אדון אחר.

האגדה מסתיימת במשפט המתייחס לשתי התשובות: 'לפיכך תבוא האוזן ותירצע. לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו'. האדם לא שמר את אשר שמעה, לכן אותה האוזן תירצע, תשמש כעדות לאדם שפירק מעליו עול מלכות שמים ובחר באדון בשר ודם.

 

 


 


[1] קידושין פ"א מ"ב: 'עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין הנרצע נקנה ברציעה וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון'.

[2] ובתשובה השנייה 'לפני הר סיני'.

[3] אמצעי צורני שבו שם אחד מוחלף בשם אחר (אשר א' ריבלין, מונחון לספרות, תל אביב 1987 עמ' 33).

[4]הפני משה על הדף ד"ה פירקה מעליה עול מלכות שמים.

[5]משה אמר פסוק זה לעם, הוא לא שמעו במעמד הר סיני, אך על פי המסורת כל דברי משה הם דברי האל שאותם שמע בהיותו על הר סיני.