עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי ברכות פ"א ה"ד דף ג ע"ב עמ' 8

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

דיון קצר באגדה

באגדה הקודמת נאמרה אמירה חד משמעית: 'הל' כדברי בית בית הלל. וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה'. באגדה זו נמסר אותו רעיון בניסוח רך יותר ללא איום.

בתחילת האגדה נאמר 'אילו ואילו דברי אלהים הן'; בת הקול אמרה זאת, מכאן שהן דברי בית שמאי הן דברי בית הלל הם כדברי האל. ובהמשך לכך אמרה בת הקול 'אבל הלכה כדברי בית הלל'. המילה 'אבל' היא במובן 'אומנם', ומשום כך ברור ששתי הגישות נכונות, טובות ומבטאות אמיתות, אך אי אפשר להנהיג ציבור לפי שתי גישות הילכתיות שונות, חובה להכריע ביניהן כדי לקיים גישה הילכתית אחת בציבור, והוכרע שההלכה תהיה כבית הילל.

בסיום האגדה נשאל 'איכן יצאת בת הקול', מבקשים לדעת היכן נקבעה ההכרעה שחייבה את כלל הציבור, [1] ועל כך ענה רבי ביבי בשם רבי יוחנן: 'ביבנה'. סביר להניח, שהכרעה זו מלמדת כי חכמי יבנה הבינו שהמתח הקשה והיריבות בין הקבוצות השונות בתקופת

המרד הגדול גרמו לכישלון. חכמי יבנה התלבטו איזו גישת בית מדרש עדיפה, ידעו שיש להכריע, [2] וכאן האל סייע בידם באמצעות בת הקול 'הלכה כדברי בית הלל'. [3]

---