header2

רב אדא בר אהבה – אגדה ב

פ"ג הי"א (ה"ט בכ"י ליידן) דף סז ע"א עמ' 723

מקור תרגום
מפלתא הוויין תמן מפולת[1] הייתה שם
והוה רב מיתב חד מן תלמידיה בביתא והיה רב מושיב אחד מתלמידיו בבית
עד דהוון מפנין ביתא. עד שהיו מפנים (את) הבית
וכיון דהוה נפק מן בייתא וכיון שהיה (התלמיד) יוצא מן הבית
הווה בייתא רבע. היה הבית מתמוטט[2]
ואית דאמרין. רב אדא בר אחווה הוה. ויש שאומרים רב אדא בר אחווה היה

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו[3]

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבנו חננאל על בבלי תענית כה ע"ב

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת סופר על מעשה שעשה רב אדא בר אחווה ואשר נתפס כנס. בעל הסוגיה שילב אחריו סיפור המספר על נס שאירע לאחד ממקום מגוריו של רב.

הבית היה רעוע ועמד להתמוטט, רב הושיב בו אחד מתלמידיו עד שכל תכולת המקום פונתה. הסיבה להושבת התלמיד הייתה כנראה אמונה שזכותו תועיל, והבית לא יתמוטט כל זמן שהוא נמצא בתוכו, ואומנם משיצא, קרס הבית וחרב.[4]

בסיומה של האנקדוטה ציין בעל הסוגיה כי יש אומרים שאותו התלמיד של רב היה רב אדא בר אחווה.[5]


[1]הכוונה לבית או מערה רעועים, גג שעלול להתמוטט. ראו סוקולוף, ערך 'מפלה' 'מפלתה', עמ' 324.

[2]סוקולוף, ערך 'רבע', עמ' 514. (מדובר בתרגום הערך כפועל).

[3]בבבלי תענית כ ע"ב מצוי סיפור בעל רעיון דומה, מסופר כי לרב הונא היה בית רעוע ששימש לו כמחסן ליין. הזמין את רב אדא בר אהבה, שוחח עימו שם, ותוך כדי כך פינו את כל ארבע מאות חביות היין. משיצאו התמוטט המבנה. השוני בין הסיפורים גדול, ונבחר שלא לראותם כמקבילות.

[4]בבבלי (תענית כ ע"ב) מסופר סיפור דומה על רב הונא ורב אדא בר אהבה: 'ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד סבר לה כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו'.

[5]הוא אכן היה תלמידו של רב.