|
השלמת התענית פ"ג הי"א (ה"ט בכ"י ליידן) דף סז ע"א עמ' 723 |
|
| מקור | תרגום |
| ביומוי דר' יודן גזרין תעני | בימיו של רבי יודן גזרו תענית |
| ונחת מיטרא ברומשא. | וירד גשם בערב[1] |
| סלק ר' מנא לגביה. אמ'. ליה. | עלה רבי מנא אצלו אמר לו |
| בגין דאנא צ(ה)[ח]י מהו דנישתי. | בגין שאני צמא מהו שאשתה |
| אמ' ליה. אוריך. שמא ימלכו להשלים. | אמר לו המתן[2] שמא ימלכו להשלים |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
עניינה של המשנה[3] הוא בחיוב להשלים תענית כשיורדים גשמים בעוד התענית נמשכת. לדעת תנא קמא, אם ירדו הגשמים לפני הנץ החמה, לא ישלימו את התענית, במילים אחרות, ניתן להפסיק את התענית. לעומת זאת רבי אליעזר סבור שחצות היום הוא המועד הקובע; אם ירדו גשמים לפני כן, אין להשלים את התענית, אך לאחר מכן יש להשלימה.
מסופר שבזמנו של רבי יודן גזרו תענית,[4] וירד גשם בערב, לאחר תחילת הצום.[5] רבי מנא שהיה צמא שאל את רבי יודן: 'מהו דנישתי', כלומר, האם מותר לו לשתות. למעשה, על פי המשנה מותר לו לשתות, אך רבי יודן לא התיר, ביקש שימתין 'שמא ימלכו להשלים', היינו שמא הציבור או החכמים שוקלים להמשיך ולהשלים את הצום.
דברי רבי יודן ייתכן כי משקפים מצב או מחדשים קביעה, לפיהם אדם יחיד אינו יכול להפסיק את הצום, אפילו יעשה זאת על פי ההלכה, רק לנבחרי הציבור או החכמים הרשות לקבוע אם משלימים את הצום או מפסיקים אותו.[1]סוקולוף, ערך 'רמש', עמ' 526.
[2]'אוריך' מלשון 'אורך', וכנראה, הכוונה היא 'הארך רוחך'.
[3]תענית פ"ג מ"ט (הלכה י"א בירושלמי): 'היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו ...'.
[4]החל מהתענית השביעית ואילך אוכלים מבעוד יום (ראו משנה תענית פ"א מ"ו), לכן סביר כי הייתה זו אחת מעשר התעניות האחרונות. בעל עלי תמר מציג אפשרות מנוגדת, כי מדובר על צום המתחיל בבוקר. ראו האפשרויות בעלי תמר על הדף ד"ה ביומי דר"י וכו' ונחית מיטרא ברמשא סליק ר"מ לגביה וכו'.