עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה[2] מצוטט שמעון בן שטח כאומר על חוני את הפסוק 'יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ' (משלי כ"ג כ"ה). בעל הסוגיה שאל לפשר הכפילות בפסוק, שכן ברישא מוזכרת האם 'יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ', ומדוע בסיפא נוסף 'וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ'.

באגדה הובאו שלושה תירוצים לקושיה זו:

א.     רבי מנא דרש את המילה 'יוֹלַדְתֶּךָ' כ'אומה' שאליה שייך הבן. בפירושו הציב רבי מנא תפיסה כי שייכותו של תלמיד חכם אינה רק למשפחתו אלא לאומה כולה, כגאוות הוריו כן גאוות האומה.[3]

ב.     רבי יוסה ברבי בון דרש את 'יוֹלַדְתֶּךָ' כשעת הולדתך. בעל עלי תמר מבאר: '...כי גם אדם גדול הוא בן דורו וזמנו, וענייני האומה מתחלפים בדור דור. ואפילו הוא גם בן מדינתו כי מתחלפים המטרות האידיאליות לפי כל מדינה ומדינה כפי מנהג המקום'.

ג.      חכמים מבארים 'יוֹלַדְתֶּךָ' כפשוטו, כאימך, ואת הכפילות של 'אֵם' ויולדת' בפסוק מסבירים בדרך של מעין 'קל וחומר'. לדבריהם, שני פסוקים, 'כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר[4] לְיוֹלַדְתּוֹ' (משלי י"ז כה) ו'בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת[5] אִמּוֹ (שם י' א') מלמדים כי בן רשע מקלל אימו כפליים, מכאן שהוא משמחה כפליים כפי שנלמד מהכפילות של 'אִמֶּךָ' 'וְיוֹלַדְתֶּךָ'.

רבי לודה דרש את המילה 'תּוּגַת' בדרך של 'לשון גימטריון',[6] מכאן ש'תּוּגַת' הוא אפרא, עפר, ונמצא כי הבן הכסיל פוגע באימו כי הוא כמו זורה אפר בעיניה.

כאמור לעיל מצוטט שמעון בן שטח כאומר על חוני את הפסוק 'יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ', ואפשר שהמדרשים משקפים את דעתו של חוני המעגל. בנערותו ודאי ששימח את אביו ואימו, ובבגרותו ודאי ששימח את עמו ובני דורו בכך שסייע להם בהורידו גשם.

---