עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בעל האגדה הקודמת קבע כי הקב'ה מבטל את גזרתו מפני גזרתו של צדיק, ואגדה זו נפתחת בדברי שמעון בן שטח לחוני המעגל המבטאים תפיסה זו: 'אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהו' מתחטא על אביו והוא עושה לו רצונו', האל עושה את רצונו של חוני.

באגדה זו שבה אנו עוסקים מובאים ארבעה מדרשים על שלושה פסוקים עוקבים מספר איוב; בכל פסוק או חלק של פסוק ישנם שני אברים המאפשרים דרישה של שני רצונות מנוגדים, וכל מדרש מסתיים במשפט שאותו אומר כביכול האל: 'דידך קיימא ודידי לא קיימא', היינו, הגזרה שלך הצדיק מתקיימת, ושלי לא מתקיימת. החזרה על אותו המשפט כמוטו מחזקת את התפיסה, שהאל מבטל את גזירתו מפני גזירת צדיק.

מדרש א – 'וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ...' (איוב כ"ב כ"ח)

המדרש מיוחס לכמה חכמים. הדרשן הקשה על ייתורה של המילה 'לָךְ', שכן גם בלעדיה משתמע שהצדיק גוזר, והאל מקיים את גזרתו של הצדיק, לכן למד מהייתור כי אפילו גזר הצדיק בשונה מגזרת האל, גזירתו מקיימת.

אגב דרישת הרישא של הפסוק הובא מדרש על הסיפא '...וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר'. רבי חייה בר בא דרש את המילה 'אוֹר' כגשם בהסתמך על פסוק אחר באיוב 'אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ' (ל"ז י"א) ואמר כי גם ביום בהיר האל יטריח את העב, וענן הגשם יפיץ את 'אוֹרוֹ', כלומר את הגשם.

מדרש ב – 'כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה...' (איוב כ"ב כ"ט) 

הדרשן האנונימי קורא את 'כִּי הִשְׁפִּילוּ' כרצון האל להשפיל את העם בשל מעשיהם, או להכניעם באמצעות עצירת גשמים,[1] ואת 'וַתֹּאמֶר גֵּוָה' כרצון הצדיק לְגֵאוּתָן, לרומם את העם.

ונאמר 'דידך קיימא ודידי לא קיימא', היינו רצון הצדיק הוא שמתקיים.

מדרש ג – '... וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ' (איוב כ"ב כ"ט)

המדרש הוא על הסיפא של הפסוק הקודם; 'וְשַׁח עֵינַיִם' נדרש כרצון האל להשפיל את עיני ישראל בצרות, ואילו 'יוֹשִׁעַ' כרצון הצדיק להושיעם. המדרש מסתיים במוטו 'דידך קיימא ודידי לא קיימא'.

מדרש ד – (איוב כ"ב ל')

'יְמַלֵּט אִי נָקִי...'  מבטא את רצון האל שאדם יינצל מצרות רק אם הוא נקי מחטא. עמדתו של המנוגדת של הצדיק אינה נדרשת מהפסוק אלא נאמרת מפורשות: 'ואתה אמרת יְמַלֵּט אף על פי שאינו נקי'. גם במקרה זה רצונו של הצדיק הוא שיתקיים.

בעל האגדה התייחס לסיפא של הפסוק '...וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ', שאל 'מהו' ודרש אותו. האדם שאינו נקי מחטא יימלט מצרות בזכותך הצדיק, בזכות 'בֹר כַּפֶּיךָ', שנדרש כמעשים טובים ומצוות שברורים לעין כל.[2]

---