|
חוני המעגל – אגדה ד פ"ג ה"י (ה"ח בכ"י ליידן) דף סז ע"א עמ' 722 |
|
| מקור | תרגום |
| "שלח לו שמעון בן שטח. | שלח לו שמעון בן שטח |
| אמ' לו. צריך אתה לנדות". | אמר לו צריך אתה לנדות |
| שאילו נגזרה גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו | שאילו נגזרה גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו |
| לא נמצאתה מביא את הרבים לידי חילול השם. | לא נמצאת מביא את הרבים לידי חילול השם |
| שכל המביא את הרבים לידי חילול השם | שכל המביא את הרבים לידי חילול השם |
| צריך נידוי. | צריך נידוי |
| [תמן תנינן. שלח לו ר'ג. | שם שנינו שלח לו רבן גמליאל |
| אם מעכב אתה את הרבים | אם מעכב אתה את הרבים |
| נמצאת !מביא מבול לעולם! | נמצאת מביא מבול לעולם |
| לא נמצאת מעכב רבים מלעשות מצוה. | לא נמצאת מעכב רבים מלעשות מצוה |
| וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי]. | וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי |
| ואמ' לו. | ואמר לו |
| ואין הקב'ה מבטל גזירתו מפני גזירתו שלצדיק. | ואין הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק |
| אמ' לו. [הן] | אמר לו הן |
| הקב'ה מבטל גזירתו מפני גזירתו שלצדיק. | הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק |
| ואין הקב'ה מבטל גזירתו שלצדיק מפני גזירתו שלצדיק חבירו. | ואין הקדוש ברוך הוא מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"א דף פא ע"ד עמ' 810 (מקבילה חלקית)
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
האגדה עוסקת בדבריו של שמעון בן שטח לחוני המעגל 'אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי',[1] זאת בעקבות פניית חוני לאל: '...נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך...'. לעמדתו של שמעון בן שטח יש בשבועה זו כדי להביא לידי חילול השם, ו"כל המביא לידי חילול השם צריך נידוי".[2]
בעל הסוגיה מבאר את החשש לחילול שם שמים;[3] בזמנו של המלך אחאב העם חטא, ולכן אליהו הנביא נשבע שלא ירדו גשמים,[4] ואילו היה חוני נשבע את שבועתו באותה התקופה, שבועתו הייתה סותרת שבועה של צדיק אחר ולא מתקיימת, ונמצא כי שם האל היה מחולל.
אגב דברי רבי שמעון בן שטח בדבר חובת הנידוי מזכיר בעל הסוגיה אירוע נוסף המצריך נידוי. מסופר במשנה[5] 'מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא בלוד...' כלומר עדי קידוש החודש רבים יצאו בשבת להעיד על המולד, ורבי עקיבא שראה את מספרם הרב עיכב אותם כדי למנוע חילול שבת. רבן גמליאל הגיב על מעשהו: 'אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבוא'.[6]
לאחר הדיגרסיה חוזרים באגדה לשיח בין שמעון בן שטח ובין חוני. האחרון השיב על טענת בן שטח בשאלה רטורית: 'וכי אין הקב"ה מבטל גזרתו מפני גזירתו של צדיק'? שמעון בן שטח מסכים עימו, אכן הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק, אך הוא מסתייג ואומר: 'אין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חברו'.
נמצאנו למדים על כוחה של שבועת צדיק מול רצון האל.
[1]תענית פ"ג מ"ח.
[2]טענה זו נוספה על הקודמת, לפיה חוני החציף כלפי שמים כשאמר '...לא כך ביקשתי', וכשאמר 'איני זז...עד..', ולכן יש לנדותו.
[3]בעל האגדה ניסח כך שהדברים מצטיירים כהמשך דבריו של שמעון בן שטח.
[4]בספר מלכים א יפרק ט"ז מתואר כיצד נעשה הרע בעיני ה' ופרק י"ז נפתח בשבועת אליהו: 'וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי'.
[5]ראש השנה פ"א מ"ו.
[6]דרך ניסוח שונה לתגובתו של רבן גמליאל מצויה בסוגייתנו בברייתא אנונימית: '...נמצאת מעכב רבים מלעשות מצוה, וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי'.