|
שאינו מביא מבול לעולם פ"ג ה"ט (ה"ח בכ"י ליידן) סז ע"א עמ' 722 |
|
| מקור | תרגום |
| שאלו את ר' אליעזר. | שאלו את רבי אליעזר |
| מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם | מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם |
| אמ' להן. | אמר להם |
| כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל | כדי שיהא אדם עומד בקרן העופל |
| ומשקשק את ידיו ['סיא'. רגליו] בנחל קדרון. | וישטוף[1] את רגליו בנחל קדרון |
| אבל בטוחים אנו בבעל הרחמים | אבל בטוחים אנו בבעל הרחמים |
| שאינו מביא מבול לעולם. | שאינו מביא מבול לעולם |
| מה טעמא | מה הטעם |
| "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ". | כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
בבלי תענית כב ע"ב (בשינויים)
תוספתא (מהד' ליברמן) תענית פ"ב הי"ג עמ' 334
מקצת עדי נוסח עקיפים
רבינו חננאל על בבלי תענית כב ע"ב
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
באגדה הקודמת מסופר שבעקבות בקשתו של חוני המעגל ירדו גשמי זעף ואחר כך גשמי ברכה, אלא שירדו ללא הפסקה עד שבאו ישראל וביקשו ממנו שיתפלל להפסקתם. חוני השיב: 'אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו להם', לאחר במכן יקש פר של הודיות סמך עליו ידיו ואמר: '... יהי רצון מלפניך שתביא רווחה', תפילה שעשויה להפסיק את הגשמים כדי שירווח לעם.
דורות לאחר מכן שאלו את רבי אליעזר: 'מאימתי מתפללין על הגשמים שילכו להם', כלומר, מבקשים לדעת מהו המצב שבו ראוי להתפלל להפסקת הגשמים.
רבי אליעזר לא ענה להם ישירות שאין מצב אשר בגללו יתפללו על רוב גשמים, אלא פתח את תשובתו בתיאור מצב בלתי אפשרי. מצב שבו המים יגיעו לגובה רב מאוד, עד שאדם אשר יעמוד בקרן מצודת העופל[2] הגבוההישטוף בה בעת יאת רגליו במי נחל קדרון.[3] זהו מצב אבסורדי כיוון שכמוהו כמבול, הכול מוצף מים.
רבי אליעזר המשיך ואמר כי בטוחים ש'בעל הרחמים', אחד מכינויי האל שמעיד על רחמיו הגדולים לבני האדם, לא יביא עוד מבול לעולם. כדי לחזק דבריו ציטט רבי אליעזר את דברי הנביא ישעיהו האומר זאת מפורשות: 'כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ...' (ישעיהו נ"ד ט').[4]
[1]סוקולוף, ערך 'שקשק', עמ' 566.
[2]עופל הוא שם מצודה גבוהה המצויה כרבע קילומטר משער האשפות (שם, עמ' 1166).
[3]נחל קדרון הוא נחל עמוק חשוך ויבש רוב השנה, לכן שמו נגזר מהשורש קד"ר (אנציקלופדיה לגיאוגרפיה מקראית ג, עמ' 958 – 961).
[4]יש מקום לשאול מדוע בחר רבי אליעזר בפסוק מישעיהו ולא בדברי האל בבראשית שמוסרים במפורש כי לא יביא עוד מבול, כנאמר: 'וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר' (בראשית ט' ט"ו). אפשר כי רבי אליעזר בחר בדברי הנביא, כי בנבואת הנחמה הקביל ישעיהו את שבועת האל לא להביא מבול לעולם לשבועה שלא יכעס עוד על ישראל '... כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ'. באופן זה החכם מרגיע את השואלים ומנחם שמצבים קשים לא יגיעו.