עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

פסיקתא דרב כהנא (מהד' מנדלבוים) פיסקא כד – שובה עמ' 337

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

המשנה[1] עוסקת בצרות חמורות המתרחשות בשבת, כגון '...עיר שהקיפוה גוים או נהר ועל הספינה המטרפת בים', וקובעת שבמקרים אלו מתריעין אפילו בשבת. אגב איזכור 'עיר שהקיפוה גוים' הובאה אגדה זו.

מסופר שגייסות, כלומר גדודים של צבא אויב עלו על העיר שבה התגורר לוי בר סיסי. נטל החכם ספר תורה בידו, עלה לגג, ופתח בפנייה לאל: 'ריבון העולמים'. הזכרת כינויו של האל כאשר ספר תורה בידו, היא מעין שבועה בנקיטת חפץ,[2] ובהמשך אמר כי אם הוא, לוי בר סיסי, ביטל דבר אחד מהתורה, ייכנסו הגייסות לעיר, ואם לא ביטל, לא ייכנסו.

לכאורה, יכול היה לוי בר סיסי להתפלל לאל שימנע את כניסת האויב לעיר, אך הוא בחר לעלות לגג כשהוא מחזיק ספר תורה, דבר שעל פניו נראה כ'נקיטת חפץ', אך למעשה אין כאן שבועה. אין במעשהו העמדת תנאי כפי שעשה חוני המעגל,[3] להפך, הוא מותיר את שיקול הדעת לבדיקתו של האל, ולכן אין מפגין גאווה.

עם זאת יש מקום לשאלה מדוע עלה עם ספר התורה. אפשר כי ספר התורה נועד לחזק אמירתו 'ספר תורה זה'. אפשר שבפנייתו כלפי שמיים התבסס על הפסוקים 'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו ... יִתֵּן יְהֹוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ...' (דברים כ"ח א', ז'); אפשר כי נהג בדרך הפייטנים והדרשנים שהיו מצרפים לפעמים איזו פעולה סמלית ומעשה מוחשי לדבריהם כדי לתת להם ביטוי גשמי ולעשותם באופן זה יותר מורגשים ויותר בולטים [4]

מסופר שלמחרת חיפשו את גייסות הצבא, אך הם לא נמצאו.

---