עדי נוסח

לא נמצאו.

 

מקבילות

ספרא בחוקותי פרשה ב פרק ה (ו) עמ' רכו (מקבילה חלקית)

משנת רבי אליעזר פרשה יט עמ' 349

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומעשה.

 

עיון קצר באגדה

במשנה^[1] נמנית חיה רעה בין המכות שעליהן מתריעין, משמע יש לראות בחיה רעה הטורפת בני אדם מכה מהלכת, מכה שעלולה להתפשט לכל חלקי המדינה.[2]

בעל הסוגיה הרחיב את הוראת המשנה וכלל גם 'בהמה רעה', הוא נימק את ההרחבה בכך ש'כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית שור נושך וממית'. נימוקו של בעל הסוגיה מצדיק עיון, שכן לא ברור מהו הרקע לאירוע בו חמור או שור נשכו והמיתו שלא כדרכם וטבעם, וגם ההסבר שזו 'מכה מהלכת' אינו מבואר.

אפשר כי ניתן לנעוץ את ההרחבה ל'בהמה רעה' בהקשרה הרחב של המשנה העוסקת בתעניות ובהתרעה על עצירת גשמים, כלומר, על בצורת. הן עצירת הגשמים הן הבהמה הרעה נתפסים כעונש על אי קיום מצוות האל. הבנה זו נשענת על הכתוב במקבילה שבספרא הדורשת את הפסוקים אשר מרחיבים את העונש על בהמה רעה: 'וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי ... וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה' (ויקרא כ"ו כ"א – כ"ב).

אפשרות נוספת להבנה היא הצד דומה בין חיה רעה לבהמה רעה בעיתות רעב בשל בצורת. כשם שאין זה ממנהגה של חיה רעה לשחר לטרף בשעות היום באזור מיושב, כן אין מנהגה של בהמה לנשוך בני אדם ולהמיתם. השינוי במנהגן ובטבען של החיות נובע מצורך קיומי למזון שחסר בעקבות עצירת השמים. מכאן שמציאותה של בהמה רעה ביישוב היא 'מכה מהלכת', שכן שינוי בטבען של בהמות יקביל להתפשטות הבצורת ועלול לקרות בכל מקום שבו נעצרו הגשמים.

---