עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה[2] מפורטות 'מכות' שעליהן יש להתענות ולהתריע: שדפון, ירקון, ארבה וחסיל. המשותף למכות אלו שהן פוגעות בחקלאות ובאפשרויות התזונה. מפורטות במשנה שתי 'צרות' נוספות: 'חיה רעה' ו'חרב', השונות מהצרות הקודמות כיוון שפגיעתן אינה חקלאית. לכל המכות שפורטו מכנה משותף, הן 'מכה מהלכת', כלומר, אלו מכות שהולכות ומתפשטות, ויש בהן משום סכנה לארץ כולה.

בפתיחת האגדה מביא רבי חמא בר עוקבה מסורת בשמו של רבי יוסי בן חנינה הסבור שיש להתריע גם על 'פרגיא של פשתן', ואת הטעם להתרעה הוא מעגן בדברי הנביא ירמיהו 'שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ' (פרק ה ל').[3] 'שַׁמָּה' משמעה שממה,[4] ו'ְשַׁעֲרוּרָה' פירושן שממה וטינוף.[5] היינו המכה 'פרגיא של פשתן' עלולה לגרום לצרה גדולה שבה תהיה הארץ שוממה ומטונפת.

בביאור המושג 'פרגיא של פשתן'[6] ישנן שלוש אפשרויות:

א.     'פרגיא כפרגיות, כציפורים קטנות,[7] ומכאן ש'פרגיא של פשתן' היא מכה שבה אוכלות ציפורים אלו את הפשתן.[8] לפי פירוש זה זוהי מכה חקלאית וסיבת ההתרעה שגורמת לשממה, טינוף ולכלוך אינה שונה במהותה מיתר המכות החקלאיות שהוזכרו במשנה, לכן אם זהו הפירוש, תמוה מדוע בחר רבי חמא בר עוקבה לייחד מקום למכה זו דווקא.

ב.     המילה 'פרגיא' נגזרת מהשורש פר"ג שמשמעו הִשְׁתַּנָּה.[9] מכאן שמובן 'פרגיא של פשתן' הוא 'שהמירה והחליפה את עצמה מטובה לרעה… ולמה הדבר דומה למי שהיה לו שדה של פשתן, נכנס לתוכה בערב והיתה נאה, בא להיכנס בבוקר ומצאה שנעשה גבעולים'.[10] הסבר זה קשה; ראשית, אירוע חקלאי שכזה יכול לקרות בכל גידולי השדה, לכן מה הסיבה בשלה הוצמד לפשתן בלבד. שנית, מדובר באירוע חריג, בשדה יחיד, שלא ניתן לצרפו ליתר המכות המכונות במשנה 'מכה מהלכת'. שלישית, היות שהאירוע הוא בשדה בודד קשה ליישבו עם הטעם 'שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ'.

ג.      אפשר כי יש להגיה את הכתוב 'פרגיא של פשתן' ל'פרקמטיא של פשתן'.[11] פירוש זה מתבסס על הברייתא 'תנו רבנן מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת'.[12] עליה אמר רבי יוחנן: 'כגון כלי פשתן בבבל, ויין ושמן בארץ ישראל', ורב יוסף ביאר את משמעותה: 'והוא דזל וקם עשרה בשיתא', כלומר, בסכום בו ניתן היה לקנות עשרה מלבושי פשתן ניתן כעת לקנות רק שישה. מדובר באירוע כלכלי חמור, פיחות גדול בערכו של הכסף,  אירוע שעלול להביא את הארץ ל'שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה', כפי שהוסיף הפרשן וביאר 'ויליף מקרא דשמה ושערורה נהייתה בארץ דבזמן שהמעות ביוקר שאין שם משא ומתן שמה ושערורה בארץ'.

הבנת 'פרגיא של פשתן' לא כמכה חקלאית אלא כמשבר כלכלי מקנה חידוש מהותי לדברי רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בן חנינה, כיוון שמשבר כלכלי המתגלגל ובא לעולם הוא 'מכה מהלכת' שהשלכותיה עלולות להזיק לכל הארץ. משבר כלכלי עלול לפגוע בבני אדם ובתחומים רבים, ולכן יש להתריע עליו.

---