header2

איזוהי מגפת דֶּבֶר?

פ"ג ה"ה (ה"ד בכ"י ליידן) דף סו ע"ד עמ' 721

מקור תרגום
אמ' ר' לוי. אמר רבי לוי
כת' "ידבק י'י בך את הדבר". כתיב ידבק י'י בך את הדבר
לאשה הזאת שהיא מדבקת שלשה ככרים זה אחר זה. לאשה הזאת שהיא מדבקת שלשה ככרים זה אחר זה

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נקבע מתי הופעה של מחלת הדֶּבֶר נחשבת כמגפה: 'איזהו דֶּבֶר עיר המוציאה חמש מאות רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דֶּבֶר'.[2]

רבי לוי דרש את הפסוק: 'יַדְבֵּק יְהֹוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר...' (דברים כ"ח כ"א); כפשוטו מדבר הפסוק על כך שהאל ידביק את בני ישראל בדֶּבֶר, אם לא יקיימו את מצוות האל, ואילו רבי לוי דרשו כדי לבאר את קביעת המשנה.

הפועל 'יַדְבֵּק' נדרש כקשור לאפיית לחם; האופה הייתה מדביקה בכל סבב של אפייה עיסת בצק של שלושה[3] ככרות לחם לדפנות החמות של התנור.[4] בדומה לכך, ניתן להניח שלדעת הדרשן, לאחר שלושה ימים שבהם נפטרים שלושה אנשים[5] מהמחלה המדבקת היא נחשבת למגפה.

סביר שכוונת הדרשן הייתה להמחיש מהי התפרצות של מגפה ומתי יש להתריע עליה לפי שני פרטים ממציאות החיים היומיומית בהליך אפיית לחם:  'הדבקה' – באפייה זו העיסה, ובמגפה המחלה, 'שלושה' – באפייה אלו הכיכרות, ובמגפה אלו הנפטרים בשלושה ימים.


[1]תענית פ"ג מ"ה.

[2]במשנה מדובר על שלושה ימים ברציפות.בעל קורבן העדה פירש כי מדובר בשלושה מתים, אחד בכל יום. ניתן גם להבין כי בכל יום מתים שלושה.

[3]'לחם לכל אחת משלוש הסעודות בשבתלעני הבא לשבת '...נותנין לו מזון שלש סעודות...' (משנה פאה פ"ח מ"ז).

[4]רפאל פרנקל, "מתקני אפייה בראי הספרות התלמודית", קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, חוברת 139 ניסן תשע"א, יד בן צבי, עמ' 82.

[5] הניסוח אינו מאפשר לדעת אם הכוונה שלושה נפטרים בכל יום ברצף של שלושה ימים או שלושה נפטרים בכל שלושת הימים.