header2

רבי אחא עשה שלוש עשרה תעניות

פ"ג ה"ד דף סו ע"ג עמ' 721

מקור תרגום
ר' אחא עבד תלת-עשרה תעניין ולא נחת מיטרא. רבי אחא עשה שלוש עשרה תעניות ולא ירד גשם
מי עליל פגע ביה חד כותיי. כאשר נכנס פגש אותו כותי אחד
אמ' ליה. אמר לו
ר' ר'. עצור גולתך מן מיטרא. רבי רבי סחוט טליתך[1] מהגשם  
אמ' ליה. אמר לו
חייו דההוא גברא. חייו של ההוא גבר (נשבע בחייו)
שמייא מיעבד ניסין ושתא מצלחא השמים עושים  ניסים והשנה מצליחה
וההוא גברא לית הוא מיחי. ואותו הגבר אין הוא חי

ועבדון שמיא ניסין ואצלחת שתא ומית ההוא כותייא.

ועשו השמים ניסים והצליחה השנה ומת אותו כותי

והוון כל עמא אמרין. והיו כל העם אומרים
איתון חמון פורין ד!שמש!. בואו וראו מיטתו[2] בשמש

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

רבי אחא קיים את מלוא שלוש עשרה התעניות הנדרשות כדי שירד גשם,[3] אך גשם לא ירד.

כאשר עמד רבי אחא להיכנס לביתו, כנראה, מהרחוב שבו התקיימו התעניות האחרונות, פגש אותו כותי אחד שהציע לו בלעג לסחוט היטב את טליתו הרטובה מהגשם.[4] הכותי לעג כדי לפגוע בחכם יהודי, ובהתייחסותו לטלית שמסמלת את קיום מצוות הציצית, הוא למעשה קובע שדרכם של היהודים אינה נכונה, לכן למרות התעניות האל לא הוריד גשמים.

רבי אחא נשבע בחיי הכותי שהאל יעשה נס, והשנה תהיה שנת ברכה, אולם הכותי לא יזכה לראות זאת, הוא ימות.

ואכן הנס קרה, ירד גשם, השנה הייתה שנת ברכה והכותי מת. בסיום האגדה 'כל העם' קרא לבוא ולראות את ארונו של הכותי המת. על לעגו של הכותי הגיבו בלעג ובשמחה לאיד.

יש מקום לתהות אם הגשם ירד כי העם קיים שלוש עשרה תעניות כנדרש, ואחריהן התקבלה תחינתם, או שמא הגשם ירד כתוצאה משבועתו של רבי אחא.[5]



[1] סוקולוף מתרגם את המילה כגלימה ומוסיף שהיו גלימות שצורפו להן ציציות, כך שניתן היה להשתמש בהן בתפילה (ערך 'גולה', עמ' 123). בעל עלי תמר (על המקום) מפרש טלית שיש בה ציציות..

[2] סוקולוף, ערך 'פוריין', עמ' 426.

יפה מראה מפורש פוריין כפירות. בעל הפני משה מפרש גם הוא פירות, ומכך מובן שעל אף עצירת הגשמים הבשילו הפירות בשמש.

[3] ראו משנה תענית פ"א  מ"ד – מ"ו.

[4] לעגו של הכותי מטרתה לפגוע בחכם יהודי ובטליתו המסמלת את קיום מצוות הציצית. דרככם אינה נכונה. לכן האל לא הוריד גשם למרות כול התעניות.

[5] סתם המספר ולא הסביר. עלי תמר מציע לראות במעשה רבי אחא כמעשה אלישע הנביא. 'וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְהֹוָה כֹּה אָמַר יְהֹוָה כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן: וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה יְהֹוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל' (מלכים ב ז' א' - ב'). החכם הוא מחליפו של הנביא, ומאבקם הכן בצדקת דרך היהדות קיבל סיוע חריג מהאל.