עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בבלי סוכה נב ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, מדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה נפתחת במימרה של רבי פינחס בן יאיר על שלושה דברים שהאל ברא והתחרט על כך: כשדים, ישמעאלים ויצר הרע. ייתכן שבעל הסוגיה שילב את המימרה כאן כיוון שבאגדות קודמות הוכיח רבי חנינה את בני ציפורי על לכתם אחר היצר הרע.

לדעת רבי פנחס בן יאיר ניתן ללמוד מהפסוק 'הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה...' (ישעיהו כ"ג י"ג) שהאל אינו רואה בכשדים עם,[1] ומכאן שהתחרט על שבראם. הישמעאלים מוצגים על פי הפסוק 'יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ' (איוב י"ב ו') כשודדים היושבים לבטח באוהליהם, דבר המרגיז את האל.[2]

סתם המספר ולא פירט באגדה מהם חטאי הכשדים ומה מיוחד בישמעאלים לעומת עמים וכופרים אחרים עד כדי כך שהאל מתחרט על שהביאם לעולם.

הדבר השלישי על מתחרט האל הוא יצר הרע; איזכור זה מפתיע, שכן אין מדובר בעמים ובבני אדם אלא בדחפים ורגשות המצויים בכל יצור אנושי.[3] לאישוש עמדתו הביא הדרשן את הפסוק 'בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי' (מיכה ד' ו'). הוא דרש את הסיפא 'וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי' שלא כפשוטו אלא כדברי האל שהוא הרע להם כיוון שברא את יצר הרע המחטיא אותם – ועל כך הוא מתנחם.

בסיום נמסר מדרש שונה של רבי פנחס בן יאיר, לפיו 'וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי'; הוא התכוון לטובה בבוראו את היצר הרע, אך ישראל אינם מתגברים על יצרם, ויוצא מכך שהוא הרע להם על ידי בריאתו.[4]

האגדה אינה עוסקת באירועים חריגים שגורמים לעצירת גשמים, היא קשורה לגורם יסודי או בסיסי לאירועים אלה, ליצר הרע של החוטאים.

---

[1] המדרש אינו כפשוטו של פסוק.

[2] מדרש הפסוק אינו כפשוטו.

[3] דחפים ורגשות המוגדרים כיצר הרע עשויים להיות גם רצויים, כפי שנדרש בבראשית רבה: 'ר' נחמן בשם ר' שמואל הנה טוב מאד זה יצר טוב, והנה טוב מאד זה יצר הרע, וכי יצר הרע טוב מאד הוא אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים' [בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה ט]. וראו קרבן העדה על הדף.

[4]אורבך דן במאבקם של חכמים ביצר הרע ובחשיבות על כיבוש היצר. ראו אפרים א. אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, עמ' 423 – 424.

ועוד על הצורך בכיבוש היצר: 'כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם בראת בנו יצר הרע מנעורינו שנאמר (בראשית ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו, והוא גורם לחטוא לפניך ואין אתה מסלק ממנו את החטייא אלא בבקשה ממך העבירהו ממנו כדי שנהא עושים רצונך, אמר להם כך אני עושה לעתיד לבוא שנאמר (מיכה ד) ביום ההוא נאם ה' אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי מהו אשר הרעותי' (שמות רבה פרשת כי תשא פרשה מו סימן ד).