header2

חמישה שמות לענן

פ"ג ה"ג דף סו ע"ג עמ' 720

מקור תרגום
חמשה שמות נקראו לו. חמשה שמות נקראו לו
איד עב ענן נשיא חזיז . אד עב ענן נשיא חזיז 
איד מניין. איד מניין
"ואד יעלה מן הארץ".  ואד יעלה מן הארץ 
עב. [שהוא מעבה את הרקיע]. עב שהוא מעבה את הרקיע
"הנה אנכי בא אליך בעב הענן". הנה אנכי בא אליך בעב הענן
ענן. שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו.  ענן שהוא עושה את הבריות ענוים אלו לאלו 
נשיא. שהוא עושה בעלי בתים כנשיאים. נשיא שהוא עושה בעלי בתים כנשיאים
"מעלה נשאים מקצה הארץ". מעלה נשאים מקצה הארץ
 חזיז. שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות.

חזיז שהוא עושה את הרקיע חזיונות חזיונות

"י'י   עשה חזיזים". י'י   עשה חזיזים

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) בראשית פרשה יג ו עמ' 120 – 121

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בהקשר לתעניות הגשמים הובאו באגדה חמשה שמות שונים לענן.

אד – משמעותה של המילה 'אד' אינה מתפרשת באגדה, אך מזכירים כי נאמר במעשה הבריאה: 'וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה' (בראשית ב' ו').

עב – הכינוי ניתן לענן מאחר שהוא מעבה, מחשיך את השמים.[1] הזהות בין עב לענן נלמדת מהמצוי בפסוק 'וַיֹּאמֶר י'י אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ (שמות י"ט ט').

ענן – הכינוי ניתן לענן מאחר ש'הוא עושה בריות ענוים אילו לאילו.[2] הסבר זה נדרש במקבילה בבראשית רבה מהפסוק 'חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי' (דניאל ז' י"ג). בפסוק מתוארת מלכות העולם הניתנת לאדם רם המעלה שנראה כבן אדם רגיל ועניו על אף מעמדו.[3]

נשיא – שם זה נלמד מהפסוק בתהילים 'מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו' (תהלים קל"ז ז'.) הוא ניתן כיוון שישנם שדות אשר אינם מתברכים בגשמים, עובדה הגורמת לבעל השדה להתנשא על רעהו.[4] ואפשר כי מדובר באנשים נכבדים המתנשאים אלו על אלו שאינם צריכים לדבר.[5]

חזיז – שם זה ניתן לעננים כיוון שהם יוצרים ברקיע חזיונות. בעל הפני משה פירש שהעננים ברקיע יוצרים "מראות מראות". השם נלמד מהפסוק 'שַׁאֲלוּ מֵי'י מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ י'י עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה' (זכריה י' א').[6]




[1]הכינוי נלמד במקבילה בבראשית רבה, שם נדרש מהפסוק 'וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים' (שמואל ב כ"ב י"ב).

[2]ראו זאת במקבילה בבראשית רבה.

[3]יהודה קיל, פירוש לספר דניאל, עמ' קעה – קעו.

[4]בעל קרבן העדה ציטט את רש"י.

[5]קרבן העדה על הדף.

[6]בבראשית רבה נלמד השם מהפסוק 'בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת' (איוב כ"ח כ"ו).