עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל תענית כא ע"א

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מובאות שלוש מימרות בהקשר לירידתם של גשמים, ובאגדה זו מובאת המימרה השנייה שמציגה שלושה גורמים בזכותם יורדים גשמים.

בזכות הארץ

בזכות ארץ ישראל מוריד האל גשמים; ייחודה של ארץ ישראל בכך שהאל תמיד דורש אותה ככתוב: 'אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה' (דברים י"א י"ב). רש"י מפרש דורש כמבקש טובתה, ומוסיף: 'ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה'.[1]

בזכות החסד

בזכות החסדים שגומלים בני האדם איש לרעהו מוריד האל גשמים; קביעה זו מעגנים המפרשים באפשרות שהאל נוקט בעמדה של 'חסד אל מול חסד'. חסדו של האל מתבטאת במזונות שיהיו מצויים להם, שנאמר 'נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ' (תהלים קל"ו כ"ה), ומול חסד זה נדרשים בני האדם לגמול חסדים זה עם זה.

בזכות הייסורין

בזכות הייסורים מוריד האל גשמים; בייסורים כוללים המפרשים את התענית, את התפילה ואת ההכנעה.[2]

האל מוריד גשמים בזכות הארץ, החסד והייסורים, והדבר נלמד מדברי אליהוא, רֵעַ איוב,

'אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ' (איוב ל"ז י"ג). הפסוק נאמר בהקשר לנפלאות האל בהורדת גשם.[3] בעל המדרש דרש 'שֵׁבֶט' כייסורים,[4] 'לְאַרְצוֹ' – לארץ ישראל[5] ו'לְחֶסֶד' דרש במובן המקובל אצל חז"ל כמעשים טובים בין בני האדם.[6] הדרשן לא שמר על הסדר שבפסוק והזכיר את ה'שֵׁבֶט' אחרון כדי לסיים בשבח ההתענות והתפילה.[7]

---

[1][1] רש"י על דברים י"א י"ב. בפרשנותו הוא מתבסס על ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מ.

[2]קרבן העדה על הדף.

[3]איוב ל"ו כ"ב – ל"ז כ"ד.

[4] בפסוק הבאת הגשם עלולה לבוא כפורענות (עמוס חכם, פירוש לספר איוב, עמ' רפד).

[5] בפסוק הכוונה ליושבי הארץ במובן העולם (שם, שם).

[6] במקרא חסד היא קיום חובה, הבטחה ושמועה (שם, שם).

[7]יפה מראה דף קעט ע"ב ד"ה בזכות.