עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 176 (בשינויים)

 

מקבילות

ויקרא רבה  (מהד' מרגליות) פרשה כט סעיף ט עמ' תרפג –תרפד (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק) פרשהוירא  נו סעיף ו עמ' 607 (בשינויים)

ויקרא רבה (מהד' מרגליות) פרשת אמור פרשה כט ד"ה [ב] רב נחמן

פסיקתא דרב כהנא (מהד' מנדלבוים) פיסקא כג - ראש השנה ד"ה [י] וישא אברהם

שכל טוב (מהד' בובר) בראשית פרשת וירא כב סימן יח (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור ומדרש

 

עיון קצר באגדה

האגדה מרחיבה את הסיפור המקראי על פעילותו של אברהם כפי שמתוארת בפסוק 'וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ' (בראשית כ"ב י"ג). באגדה הקודמת שאל המספר מהו פירוש המילה 'אַחַר' וכתשובה הובא מדרשו של רבי יהודה בן רבי סימון. באגדה זו מובא מדרש נוסף על המילה.

רבי חיננה בר יצחק דרש את המילה 'אַחַר' בהקשר לאירוע עצמו;[1] אברהם ראה את האייל בכל יום העקידה במצב אַחַר, במצב שונה. פעם נאחז בענפי אילן והתיר עצמו, אחר כך נראה כשהוא נאחז בעץ חורש, והתיר עצמו, ושוב הסתבך בסבך והתיר עצמו.[2] בעל קרבן העדה מפרש כי לא היה אייל אחר, וכי הכתוב היה צריך להיות 'נֶאֱחַז בְּקַרְנָיו', אך כיוון שנוספה בין שתי המילים המילה 'בַּסְּבַךְ' דרש הדרשן שהוא הסתבך כל פעם והתיר את עצמו.

החלקה השני של האגדה הקב'ה הסביר לאברהם את מהות המראה שראה; הסתבכותו של האיל כל פעם בעץ אחר משקפת את אשר יקרה לעם ישראל בעתיד. הם יאחזו בעוונות ובשל כך יסתבכו וישתעבדו למלכויות שונות, ישתעבדו לבבל, יצאו משעבוד זה וישתעבדו למדי, כלומר לפרס, ואחר כך משיצאו מגלות מדי ישתעבדו ליוון ואחר כך לרומי.

לאור דברי האל שאל אברהם בדאגה אם לעולם יהיה כך, הם ישתעבדו, יצאו מהשעבוד וחוזר חלילה. הדרשן השיב בשמו של האל כי הם ייגאלו בשעה שיִשָּׁמַע קול 'קַרְנָיו', היינו קול השופר. ולעדות כי אז תבוא הגאולה סיים הדרשן בפסוק מספר זכריה[3] 'וַיהֹוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן' (פרק ט' י"ד).

---