הַלֵּל הגדול(ה)[1]
במשנה[2] מוזכר המושג הַלֵּל הגדול, אך אין פירוט מהו, אולם בתוספתא[3] נשאל: 'איזהו אי זהו הלל הגדול', ומשיבים: 'הודו לאלי האלים הודו לאדוני האדונים' וגו'. מכאן שמדובר במזמור שבפתיחתו נאמר:'הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ' (תהילים קל"ו). הלל הגדול נאמר בליל הסדר לאחר אמירת הַלֵּל המצרי, ולפי חלק מהדיעות גם בשעת ירידת גשמים אחרי תענית הציבור.
[1]ליברמן מציין שבלשון בני ארץ ישראל הלל היא לשון נקבה. ולסימוכין הביא: 'כל השירות שעברו קרואות בלשון נקבה...' (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה א עמ' 118). ראו תוספתא כפשוטה פסחא פ"ד עמ' 563.
[2]תענית פרק ג מי"א.
[3]תוספתא תעניות (מהד' ליברמן) פ"ב הי"ז עמ' 336.