מגילת תענית בטלה – אגדה ב פ"ב הי"ב (ה"ח בכ"י ליידן) דף סו ע"א עמ' 718
תרגום	מקור
מעשיהם של חכמים אומרים (מעידים כי) בטלה מגילת תענית	מיליהון דרבנן אמרי. בטלה מגילת תענית.
רבי יונתן צם כל ערב ראש השנה	ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא.
רבי אבון צם כל ערב שבת	ר' אבון ציים כל ערובת שובא.
רבי זעורה צם שלוש מאות צומות ויש שאומרים תשע מאות	ר' זעורה צם תלת מאוון צומין. ואית דאמרי. תשע מאוון.
ולא חשש למגילת תענית	ולא חש למגילת תענית.
רבי יעקב בר אחא הורה לסופרים	ר' יעקב בר אחא מפקד לספריא.
אם באה אשה לשאול אתכם אמרו לה	אין אתת איתא מישאלינכון. אומרון לה.
בכל (הימים) מתענים חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים:	בכל מתענין. חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו שלמועד וחנוכה ופורים:

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי מגילה פ"א ה"ד (ה"ג בכ"י ליידן) דף ע ע"ד עמ' 744

ירושלמי נדרים פ"ח ה"א דף מ ע"ד 1040 – 1041

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו כקודמתה עוסקת בעדויות על ביטולה של מגילת תענית, וכתוצאה מכך בביטול הנוהג שלא להתענות ולא להספיד בימים המוזכרים בה. בעל האגדה הביא מעשים של חכמים שיש בהם כדי להעיד, לעמדתו, כי מגילת תענית בטלה.

רבי יונתן נהג לצום בכל ערב ראש השנה – לא ודאי אם ניתן להסיק מצומו של רבי יונתן על ביטולה של מגילת תענית, שכן ערב ראש השנה אינו מהימים המצויינים במגילת תענית. 

רבי אבון צם כל ערב שבת – לא היה לו חשש שמא אחד מערבי שבת אלו הוא מהתאריכים המצויים במגילת תענית.

רבי זעירא צם שלוש מאות צומות ויש אומרים תשע מאות צומות – שלוש מאות ימי צום הינם לערך ימי השנה שבהם לא חלים שבתות או חגים, נמצא כי רבי זעירא צם במשך ימי החול של השנה כולה ולא חשש לצום אף בימים הנזכרים במגילת תענית כאסורים בצום. עניינה של המסורת בדבר תשע מאות ימי צום של רבי זעירא אינו ברור, ואפשר כי מדובר בצום במשך שלוש שנים.

רבי יעקב בר אחא הדריך את הסופרים בנוגע לתעניות – הוא הורה להם להתיר לכל שואל  להתענות בכל הימים חוץ משבתות, ימים טובים, ראשי חודשים, חולו של מועד, חנוכה ופורים. לא נמצא בדבריו כל אזכור לקיומה של מגילת תענית, והוראתו היא הוכחה לביטולה של מגילת תענית.

נמצא כי בדור השלישי רביעי מצויות בידנו הוכחות ודאיות לביטולה של מגילת תענית.