עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 178

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה.

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נאמר: 'על השישית הוא אומר מי שענה את יונה במעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה...'.

האגדה נפתחת בפסוק 'וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יְהֹוָה וַיַּעֲנֵנִי ...' (יונה ב' ג'). יונה שיווע לעזרה בהיותו בבטן הדג וקריאתו לאל לעזרה נענתה, לכן נחתמה הברכה השישית ב'ברוך אתה ה' העונה בעת צרה'.

בהמשך המשנה נאמר: '... על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ'.

בעל האגדה שאל מדוע הוקדם הפסוק על יונה (בברכה השישית) ועל אליהו (בברכה החמישית) לפסוק על דוד ושלמה בברכה השביעית. הרי דוד ושלמה קדמו ליונה ולאליהו,  לכן היה צריך להזכירם בברכה קודמת. ובעל האגדה השיב כי דוד ושלמה לא ביקשו בתפילתם רק על עצמם:

-        דוד המלך התפלל לאל בעת רעב שנמשך שלוש שנים,[2] והאל נענה לתפילתו כפי שנאמר: 'וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן' (שם פס' י"ד).

-        בעת חנוכת בית המקדש[3] נשא שלמה תפילה לאל, שהפסוק החוזר בה הוא 'וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל' (פסוקים ל"ד ל"ו ל"ט מ"ג מ"ה מ"ט נ').[4]

לכן ראוי היה לסיים את הברכות שנוספו לתפילת העמידה בתוספת המציינת בקשת רחמים על הארץ כולה ולא רק על המבקש בלבד 'ברוך אתה ה' המרחם על הארץ'.

---