עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 177

 

מקבילות                      

ירושלמי עבודה זרה פ"ד ה"א דף מג ע"ד עמ' 1401

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל בבלי מגילה כב ע"ב; עבודה זרה נג ע"ב

 

סוגה

מימרה[1]

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת מסופר כי בעקבות כשלון המערכה הראשונה על העי פנה יהושע אל האל ואמר: 'וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל' (יהושע ז' ט'), כלומר הכישלון יגרום לכנעני וכל שאר העממים להילחם בישראל ולהכריתו. היעלמות ישראל תהיה גם פגיעה בשמו של האל. על תחינתו השיב האל: 'קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ' (שם פס' י') שמפורשת כהודעת הקב"ה ליהושע שתפילתו התקבלה.

מימרתו של רבי ינאי זעירא בשם אבותיו קשורה לפניית יהושע לאל ולהיענות האל לתפילתו.

בעל המימרה טען כי אדם שאינו כשר כיהושע,[2] אל ינסה לפנות לאל באופן זה, היינו, אל יפול על פניו ארצה בתחינה בתפילה בציבור היות שהאל לא יתייחס למעשיהם. סיבת האיסור היא חשש שמא הציבור לא יבין כי בשל אי כשרותו של הנופל אפיו ארצה אין האל נענה לתפילתו, ולכן יתאכזב מהאל. [3]

מותר לאדם לעשות כן כשמתפלל ביחידות, כי ההשפעה על הציבור לא קיימת.

---