עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 176 (בשינויים)

 

מקבילות

ויקרא רבה  (מהד' מרגליות) פרשה כט סעיף ט עמ' תרפג –תרפד (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור אלבק) פרשה נו סעיף ו עמ' 607 (בשינויים)

תנחומא וירא פרשה כ"ג (בשינויים)

תנחומא (מהד' בובר) וירא פרשה מ"ו (בשינויים)

שוחר טוב כא א (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור ומדרש

 

עיון קצר באגדה

הביטוי 'מה כתיב בתריה' הוא שפותח באופן חריג את האגדה; הביטוי מצביע על רצף במקור המקראי המצוי באגדה הקודמת, ולכאורה אגדה זו היא המשכה, אך במקרה זה נראה לנו שהביטוי מעיד על כך שהעורך מצא לנכון להפריד בין שתי אגדות.

האגדה מרחיבה את הסיפור המקראי על פעילותו של אברהם כפי שמתוארת בפסוק 'וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת  הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ' (בראשית כ"ב י"ג). אברהם ראה את האייל, מחליט כי הוא התחליף לבנו והקריב אותו עולה לאל.

בעל האגדה שאל מה פירוש המילה 'אַחַר', שכן המילה אינה ברורה בהקשרה במשפט, וכתשובה הובאו דברי רבי יהודה בן רבי סימון שדרש את המשך הכתוב באגדה כדברי האל. לפי המדרש לא מדובר באותו האירוע שהתרחש במעמד העקידה, אלא נרמז ש'אַחַר' דורות רבים, דורות שבהם יסתבכו בניו של אברהם בצרות בגלל העוונות, אז השופר, קרנו של האיל, יזעיק את האל לעזרת בניו, או יפרסם את בואו של האל לעזרת העם. האיל שהיה תחליף ליצחק, קרניו יכריזו בעתיד על הצלת עמו של אברהם.[1]

הדרשן הביא כחיזוק לדבריו את נבואת זכריה 'וַיהֹוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן' (פרק ט' י"ד). ולפי הפסוק אכן 'בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע' כשיבוא האל, והוא 'יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ' בבואו להציל את עמו.[2]

---