עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 176

 

מקבילות

ויקרא רבה (מהד' מרגליות) פרשה כט סעיף ט עמ' תרפב –תרפג (בשינויים)

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשה נו סעיף ו עמ' 607 (בשינויים)

תנחומא וירא פרשה כג (בשינויים)

תנחומא (מהד' בובר) וירא פרשה כג סו (בשינויים)

שוחר טוב (מדרש תהילים) כ"א א' (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

חתימת הברכה הראשונה שבה מאריך שליח הציבור בתעניות האחרונות פותחת באמירה: 'מי שענה את אברהם בהר המוריה...'. באגדה זו מובא פסוק שהדרשן[1] ראה בו רמז לכך שאברהם התפלל לאל בהר המוריה ונענה.

אברהם קרא למקום העקידה בהר המוריה 'יְהֹוָה יִרְאֶה' (בראשית כ"ב י"ד). הדרשן רואה בשם מעין תזכורת לאל, שיראה את מעשה אברהם וירחם בעתיד על עמו.

בסיפא של הפסוק נאמר: '... אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה', מכאן 'שהיום' הוא כבר בתקופה אחרת, ומה ש'יֵרָאֶה' לעיני האל הוא כאילו אפרו של יצחק צבור על המזבח, ומתוך כך יתמלא רחמים על בניו, וייענה לתפילותיהם ויוריד גשמים.[2]

---