עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי שקלים פ"ה ה"א דף מח ע"ד עמ' 619

ירושלמי ביצה פ"ג ה"ח דף סב ע"ב עמ' 695

בבלי בבא קמא נ ע"א (מקבילה חלקית ובשינויים)

פסיקתא דרב כהנא (מהד' מנדלבוים) פיסקא כד – שובה עמ' 363

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

מימרה

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה^[1] נאמר כי בתענית על עצירת גשמים כשיוצאים לרחובה של עיר זקן אומר לציבור דברי כיבושין, ומשלב בדבריו את הפסוק 'וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב  חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה' (יואל ב' י"ג). בסוגיה מובאים על פסוק זה מספר מדרשים,המתמקדים במושג 'ארך אפיים' ובאגדה זו אחד מהם.

לדברי רבי חנינא, כל האומר כי האל מוותר או סולח לאדם על עבירותיו, יֵעָנֵשׁ ובני מעיו יתנתקו. העונש יינתן כי האל אינו סולח, אך האל הוּא 'אֶרֶךְ אַפַּיִם', הוא מאריך את רוחו, ומחכה שהאדם ישוב מדרכו הרעה. אם לא ישוב, האל יִגְבֶּה את שלו, כלומר, יעניש אותו.

ניתן להבחין במימרה הקצרה שימוש במצלול; שתי המילים 'וותרן' ו'יתוותרון' דומות בצלילן אך מנוגדות במשמעותן.

המסר במימרת רבי חנינא הוא שסליחת האל מגיעה רק עם חזרה בתשובה.

---