עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

פסיקתא דרב כהנא (מהד' מרגליות) ב פיסקא כד תשובה. ד"ה  תשובתן של אנשי נינוה

עמ' 362 – 363 (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה^[1] נאמר כי בתענית על עצירת גשמים כשיוצאים לרחובה של עיר זקן אומר לציבור דברי כיבושין, ומשלב בדבריו את הפסוק 'וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב  חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה' (יואל ב' י"ג). בסוגיה מובאים על פסוק זה מספר מדרשים,המתמקדים במושג 'ארך אפיים' ובאגדה זו המדרש הראשון.[2]

הנביא יואל תיאר את היום שבו יעניש האל את החוטאים, ולאחר מכן פנה לעם לחזור בתשובה מלאה. בפסוק כפשוטו קורא הנביא לקריעת הלב ולא לקריעת הבגדים, כלומר שהחזרה בתשובה לא תבוא רק לביטוי חיצוני אלא לביטוי פנימי.[3]

רבי יהושע בן לוי דרש את הפסוק מספר יואל שהובא במשנה באופן מורחב; לדבריו, מי שיקרע את ליבו לא יקרע את בגדיו כאות אבל על ילדיו. החכם חתם דבריו בסיפא של הפסוק 'כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב  חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה'. האל חנון ורחום ויקבל את תשובתו הכנה של האדם, הוא יינחם על הרעה, ואולי יש בכך רמז לכך שגשמים יתחילו לרדת.

---