עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה, משל

 

עיון קצר באגדה

האגדה בנויה ממירות החכם. ממירות בהם הוא מביע את השקפותיו,.

להן מצרף החכם משלים עממיים הממחישים דבריו לציבור

המימרה הראשונה – "סוף שנה כשנה."

פירושה, כפי שמביע האדם בתפילותיו בסוף השנה כך יקרה לאורך השנה. ביקש מהאל מעומק הכוונה כי השנה תהיה ברוכה בגשם היא תהיה מבורכת בו. ולא, היא תהיה חסרה גשם.

סוף שנה, הכוונה לתחילת השנה החדשה בה נערך סיכום השנה שעברה   סיכום הגורם לדרך תפילת האדם לקראת השנה החדשה[1]

להמחשה מובאים שני משלים.:

א.      מן עפר קייץ לחורף. - מי שמכין עפר מהקייץ לחורף מכין בעזרתו חורף מתוקן.[2]

ב.      נפח צפונה יצף לבניך – הרואה את הרוח מצפון המקרבת את הגשם מחזק מהר את הלבנים בביתו. מצפה אותם בטיט חזק.[3]

המימרה השנייה

"כול שנה שאין מתריעין עליה בראשונה סוף שמתריעין עליה בסופה"

השופר לא היה מוכן לתקוע בו בתחילת השנה. מתוך זלזלו כפי הנראה. לכן הוא לא נשמעו בקשות המתפלל. סופו שיתקע בו בסופה של השנה בתפילות התעניות על העדר הגשם.

הפעם יהיה מוכן ויישמע בכוונה מלאה.

להמחשה מובאים שני משלים"

א.      "כל שאינה חסה על פירות חברתה סוף שהיא מאבדת פירותיה" – המזלזל בשמירה על פירות השנה שעברה וגורם לפחת גדול בריקבון. בסופו בשנה שאחריה לא יהיו לו פירות. השנה תהיה שחונה.

ב.      " ורוב היין מחמיץ" – משל שמצרף רב אחא. כאשר יש שפע של יין הבעלים מזניח את שמירתו והוא נחמץ

---

[1]קורבן העדה והפני משה מפרשים כי הכוונה לתפילות ראש השנה. עלי תמר מסביר כי הכוונה לתפילות בהושענא רבה. לאחר חג האסיף בו נאסף היבול של השנה שעברה. התפילות בהושענא רבה הן בעיקרן בקשות לשפע מבורך של גשם.

[2]העפר היבש הנצרך לעבודות חסר בחורף בו האדמה רטובה ראה הפרשנים על המקום.

[3]שם, שם