עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בראשית רבה (מהד' תיאודור – אלבק) פרשה מד ד"ה ויוצא אותו עמ' 484

קהלת רבה פרשה ז ד"ה ביום

מדרש זוטא קהלת (מהד' בובר) פרשה ה סימן ו

פסיקתא רבתי (מהד' איש שלום) הוספה א פסקה ג

תנחומא (מהד' ורשה) פרשת נח סימן ח (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

רבי אלעזר אמר: 'שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואילו הן. תפילה וצדקה ותשובה'.[1] וזאת למד מהפסוק שבו שלושתן מצויות בו: 'וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם' (דברי הימים ב ז' י"ד), האל אומר פסוק זה לשלמה כשנענה לתפילתו.

התשובה מובנת מדברי הפסוק כפשוטו 'וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים', ואף התפילה נאמרה בפסוק מפורשות: 'וְיִתְפַּלְלוּ'. את הצדקה דרש רבי אלעזר מ'וִיבַקְשׁוּ פָנַי'; בתהילים נאמר: 'אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ...' (י"ז ט"ו), והמילה 'בְּצֶדֶק' מפורשת שבזכות הצדקה זוכים לראות את פני האל, ומכאן שבקשת פני י'י היא על ידי צדקה.

רבי אלעזר מסיים באומרו שאם יעשו 'תפילה, צדקה ותשובה', כי אז יתקיים הסיפא של הפסוק '...וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם' (דברי הימים, שם). מובן ששלוש הפעולות הן יחידה אחת שלימה שהכרחית לביטול הגזרה הקשה.

מספר האגדה מוסיף כי רבי חגי לימד את דרשתו של רבי אלעזר בכול תענית.[2]

---

[1] הסדר המקובל הנמצא במחזורי התפילות הוא 'תשובה תפילה וצדקה', ואילו כאן הוא לפי הסדר הנלמד מהפסוק. הרחבה בעניין הסדר ראו עלי תמר על המקום

[2]ראו עלי תמר המסביר מדוע לא נוהגים כך בתשעה באב.