עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי מכות פ"ב ה"ו דף לב ע"א עמ' 1338 (בשינויים)

ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה (ה"ד בכ"י ליידן) דף מז ע"ג עמ' 1425 (בשינויים)

בבלי יומא כא ע"ב

אוצר מדרשים (מהד' אייזנשטיין) חופת אליהו ד"ה חמשה דברים עמ' 173

אוצר מדרשים (מהד' אייזנשטיין) חסר ויתר ד"ה כל עולה שבתורה עמ' 196 – 197

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

ספר הלכות גדולות סימן עה - הלכות סופרים עמוד תרפג

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה עמוד תקנה

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת דרש חזקיה את '...פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ' (ויקרא ד' ו') כרמז לארון הברית, ואמר כי לא כינו את הכהן הגדול 'כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ' כאשר ארון הברית לא היה בבית המקדש. איזכור העדרו של הארון מבית המקדש הביא את בעל הסוגיה לשלב אגדה שעניינה חמישה דברים שהיו בבית המקדש הראשון, אך חסרו בבית שני: אש, ארון, אורים ותומים, שמן המשחה ורוח הקודש.

מן הראוי לציין שהאש והאורים ותומים היו גם בבית שני, אלא שלא היו כפי שהיו בראשונה; מקור אש התמיד בבית ראשון היה האל ככתוב 'וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים...' (ויקרא ט' כ"ד), ואילו בבית המקדש השני האש נשמרה באמצעות מערכה של עצים שהכינו הכהנים. [1] ולעניין רוח הקודש, כיוון שפסקה הנבואה מישראל[2] נראה כי שרבי אחא כיוון דבריו במימרתו לנביאים.

את דבריו ביסס בעל האגדה על מדרש שלא כפשוטו: 'עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָה אָמַר יְהֹוָה' (חגי א' ח'). המילה 'וְאֶכָּבְדָה' כתובה בכתיב חסר, האות ה"א חסרה בסיומה, וכיוון שהיא מייצגת את המספר חמש, הרי זהו הרמז שבבית מקדש השני, אשר בזמנו ניבא הנביא חגיי, חסרו חמישה דברים שהיו בראשון.

---

[1]ראו משנה תמיד פ"ב מ"ג.

[2] בבלי בבא בתרא יב ע"א.