עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

אוצר מדרשים (מהד' אייזנשטיין) פנחס בן יאיר עמ' 483 (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

הרקע לאגדה זו הוא משיחת אהרן ובניו בשמן המשחה בעת הקדשתם לכהונה: 'וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי' (שמות ל' ל'). השמן אמור היה לשמש לדורות רבים כנאמר: 'וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם' (שמות ל' ל"א), ואומנם לפי המסורת נמשכו הכוהנים בשמן המשחה[1] עד סוף בית ראשון.[2]

אגדה זו עוסקת בביטוי שנזכר בפסוקים שבחלקם דנה האגדה הקודמת.

באגדה זו חזקיה דרש את הביטוי 'פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ' כרמז לארון הברית; לדבריו, 'כל מקום שנאמר שיש משיח', כלומר, 'כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ', משמע ארון הברית נמצא בבית המקדש. לאחר חורבן בית ראשון, כהן גדול לא נמשח, [3] וארון הברית לא היה במקדש.

אפשר כי דברי חזקיה הובאו בעקבות האגדה הקודמת העוסקת בפסוקים שבהם נזכרים הביטויים 'כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ' ו'פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ', ואפשר שהובאו בהקשר לאגדה הבאה העוסקת בהבדלים בין בית המקדש הראשון לבין בית שני.

---

[1] נעשה בו נס ולא חסר ממנו אף כי כוהנים ומלכי בית דודו נמשחו בו. ראו הוריות יא ע"ב.

[2]אפשר עד שנבוכדנאצר מלך בבל לקח את כל כלי המקדש ככתוב 'וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה' (מלכים ב כ"ד י"ג), ואפשר כי הכוהנים נמשכו עד תקופת יאשיהו שעל פי המסורת גנז את שמן המשחה והארון וכל כלי הקודש. ראו ירושלמי כת שקלים פ"ו ה"א דף מט ע"ג ובבלי יומא נב ע"ב, נג ע"ב – נד ע"א).

[3]מינויו של כהן גדול לאחר חורבן בית ראשון נעשה באמצעות לבישת שמונת הבגדים של הכהן הגדול. ראו משנה מגילה פ"א מ"ט.