עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

המשנה[1] במסכת תענית מפרטת את סדר התעניות בשנה שבה לא יורדים גשמים:

-          מהשבעה עשר במרחשון מתענים יחידים שלוש תעניות.

-          מראש חודש כסלו, אם לא ירדו גשמים, גוזר בית דין שלוש תענית חלקיות על הציבור כולו.

-          אחרי שלוש התעניות, אם עדיין לא ירדו גשמים, גוזר בית דין על הציבור שלוש תעניות חמורות יותר,

-          ואחרי עשר התעניות הקודמות, אם נמשכת השנה השחונה, גוזר בית הדין שבע תעניות נוספות.

מדברי רבי יודן עולה כי בשנה שחונה נגזרות על הציבור שלוש עשרה תעניות בתקופה של ארבעים יום לערך.[2]

לסיבה בשלה התפרסות התעניות על פני כארבעים יום מובאים בסוגיה שני הסברים;

הראשון מובא בשמו של רבי יודן בנו של רבי חמא מכפר תחמין [3] הסבור כי ארבעים הימים הינם כנגד ארבעים הימים שבהם שהה משה על הר סיני. זהות בין שהותו של משה על הר סיני לתעניות הגשמים ניתן למצוא בתיאורו של משה את שהותו בה כלולה אפשרות לתענית "... וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִ" (דברים ט' ט'), ואפשר כי המספר ארבעים הינו מספר טיפולוגי לימי תפילה ותחנונית כפי שבא לידי ביטוי בהמשך הפסוק בתיאורו של משה 'וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהֹוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי י יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ'.

ההסבר השני מובא בשמו של רבי יוסה הסבור כי קביעת ימי התעניות הוגבלה, שכן 'אין מטריחין על הציבור יותר מדאי'. רבי יוסה לא ביאר את הסיבה בשלה נקבע כי מעבר לארבעים יום יש בהם משום הטרחת הציבור.

[1] משנה תענית פ"א מ"ד – מ"ו

הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין שלש תעניות אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

הגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה:

עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור אוכלין ושותין מבעוד יום ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ונועלין את המרחצאות עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עליהם עוד שבע שהן שלש עשרה תעניות על הצבור הרי אלו יתרות על הראשונות שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות בשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת:

[2] בפועל מדובר בארבעים ושבעה ימים.

על דרך חישובם של הימים ראו אצל הפני משה ובעל קרבן העדה. שני המפרשים אינם מגיעים למניין של ארבעים יום במדויק ולכן הם מבארים את דברי רבי יודן בריה דרבי חמא "כבתוך ארבעים ..."

[3]מיקומו של היישוב הוא בסמוך לשפת הכנרת לצפון לטבריה. מקובל לזהותו עם כפר נחום. (פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגאוגרפיה התלמודית, עמ' 71 – 72).