עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

בבלי תענית טז ע"ב (מקבילה חלקית)

משנת רבי אליעזר פרשה טו עמוד 287 (בשינויים)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

המשנה[1] עוסקת בתפילה בתעניות האחרונות[2] שחכמים גוזרים על הציבור בעת עצירת גשמים, ומפורטים בה מעשים הנלווים לצום ולתפילה. לפי הרמב"ם[3] נועדו מעשים אלו להגדיל את הבכי ולהכניע את הלב בתשובה.

עיון במעשים המפורטים במשנה מעלה כי על התפילה להתקיים ברחוב ולא בבית הכנסת כמקובל. באגדה מובאים הסבריהם של שני חכמים לכך.

רבי חייא בר בא שאל 'למה יוצאין' לרחובה של עיר', ואת המענה הפנה לאל בבקשה, שיראה אותם, את היוצאים מבית הכנסת, כגולים ממקומם. ושתהא גלות זו מכפרת עליהם.[4] 

רבי יהושע בן לוי הסביר שכל עוד התפללו בבית הכנסת בצינעה, לא נענו, לכן יצאו לרחוב, יתפללו בפרהסיה ויפרסמו את צרתם ברבים. יש בכך משום התבזות,[5] הרי יפרסמו ברבים כי הגשמים נעצרו בשל עוונותיהם, וביזוי עצמי זה יוביל אותם לחזרה בתשובה, ואז אפשר שתפילתם תיענה וירדו גשמים.

---