סימון האגדות בגמרא

סימון האגדות[1]

הלכה א

סדר תעניות כיצד כו' א"ר חייה בר בא ולמה יוצאין לרחובה של עיר לומר חשבינו כאילו גולים לפניך אמר רבי יהושע בן לוי לפי שנתפללו בצינעה ולא נענו לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו

אמר רבי חייה בר בא ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר לומר כלי אחד של חמדה שהיה לנו גרמו עונותינו שיתבזה רבי חונה רבה דציפורין אמר אבותינו חיפו אותו זהב ואנו חיפינו אותו אפר

אמר רבי יעקב דרומיא ולמה תוקעין בקרנות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך

אמר רבי לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר חשבינו כאילו מתים לפניך אמר רבי תנחומה וכולהן בה אם מיתה אנו חייבין הרי מתים אם גלות הרי גולים אם רעבון הרי רעבים

ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה על שם עמו אנכי בצרה אמר רבי זעורה כל זמן דהוינא חמי לון עבדין כן הוה גופי רעד

ביומוי דרבי אילא הוון שבקין ארונא ועללין לון אמר ליה רבי זעורה לא כן תני לא היו מתחלפין עליה כל היום אלא אחד היה יושב ומשמרה כל היום

רבי יודן בי רבי מנשה ורבי שמואל בר נחמן חד אמר כדי להזכיר זכותו של אברה' וחורנה אמר כדי להזכיר זכותו של יצחק מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של אברהם בין עפר בין אפר על שם ואנכי עפר ואפר מאן דאמר כדי להזכיר זכותו של יצחק ובלבד אפר רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח

רבי יודה בר פזי כד הוה נפק לתעניתא הוה אמ' קומיהון אחינן כל מאן דלא מטא שמשא לגביה יסב עפר ויתן גו רישיה

ובראש הנשיא אמר רבי תחליפא קיסריא כדי לפרסמו לא דומה המתבזה מעצמו למתבזה מאחר כתיב יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה יצא חתן מחדרו זה ארון וכלה מחופתה זה התורה דבר אחר יצא חתן מחדרו זה הנשיא וכלה מחופתה אב בית דין

רבי חלבו אמר לרבי יודן נשייא פוק עימן וצערך עבר אמר רבי יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אינון תעניין למה דלי' נשייא עמן

כתוב אחד או' אל פני הכפור' וכתוב אחר או' אל פני פרוכת הקודש ר' אחא אמ' איתפלגון ר' אבהו ורבנן חד אמ' חטא הנשיא הגדולה במקומ' חטא הציבו' אין הגדולה במקומ' וחורנ' אמ' לפי שחטאו הלמד והמלמד לפיכ' יצאו לחוץ ויתפרסמו על שם והוצי' את הפר אל מחוץ למחנ'

תני חזקי' רמז כל מקום שיש משיח יש ארון וכל מקום שאין משיח אין ארון

ואתייא כיי דמר רבי שמואל בר ינא בשם רבי אחא ה' דברי' היה המקדש האחרון חסר מן הראשון ואילו הן אש וארון ואורים ותומים ושמן המשחה ורוח הקודש על שם וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה"א אילו חמשה דברים שהיה המקדש האחרון חסר מן הראשון

דלמא רבי בא בר זבדא ורבי תנחום בר עילאי ורבי יאשיה נפקון לתעניתא דרש רבי בא בר זבדא נשא לבבינו אל כפים ואיפשר כן אית בר נש דנסב ליביה ויהיב גו ידיה אלא מהו נישא נשוי ליבינן לכף ידינן ואחר כך אל אל בשמים כך אם יהיה השרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שילוח או במי בראשית אין לו טהרה עולמית השליכו מידו מיד טהר דרש רבי תנחום בר עילאי ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו (דף סה ע"ב) צדיק יי' ובראות יי' כי נכנעו היה דבר יי' אל שמעיה לאמר נתענו אין כתיב כאן אלא נכנעו לא אשחיתם דרש רבי יאשיה התקשושו וקושו נתקושש גרמן עד דלא נקושש חורנין בגין דאית הכא בני נש דאמרין עלי לישן ביש גבי רבי יוחנן אלא כל עמא לדינה אמרין הוה תמן רבי חייה ורבי איסי ורבי אימי וקמון ואזלון לון

אמר רבי לעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואילו הן תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפילה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכיהם הרעים זו תשובה אם עשו כן מה כתיב תמן ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם ר' חגיי דרש הדא דרבי לעזר כל שעה בתעניתא

אמר רבי לעזר סוף שתא בשתא מן עפר קיטא לסיתוא נפח צפונה יצף לבניך כל שנה שאין מתריעין עליה בראשונה סוף שמתריעין עליה בסופה כל שאינה חסה על פירות חבירתה סוף שהיא מאבדת פירותיה א"ר אחא ורוב היין מחמיץ

אית הוה סבין בציפורין כד הוות רביעתא קדמייתא הוו מריחין בעפרא וידעין מימור מיימי שתא

אמר רבי לעזר הכזה יהיה צום אבחרהו אלא יום ענות אדם נפשו אין זה צום שאני חפץ בו ואי זהו צום שאני חפץ בו הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר אגודות מוטה הלא פרוש לערב לחמך ועניים מרודים תביא בית מה כתיב בתריה אז תקרא ויי' יענה וגו'

אמר רבי שמעון בן לקיש כתיב ואיד יעלה מן הארץ עלה שבר מלמטן מיד הגשמים יורדין

אמר ר' ברכיה כתיב יערף כמטר לקחי כפי עורפן לתשובה מיד הגשמים יורדין

רבי ברכיה עבד תלת עשרה תעניין ולא נחת מיטרא ובסופה אתא גוביי עאל ואמר קומיהון אחינן חמון מה דאנן עבדין לא דא היא דנבייא מקנתר לן על הרע כפים להיטיב מריעין זה לזה בכפינו ומבקשין טובה השר שואל איכן הוא השוחד ליקח והשופט בשילום שלם לי ואשלם לך והגדול דובר הוות נפשו הוא ויעבתוה עבדוה עביא עבדוה קליעה דחובין ומן פסק לה טובם כחדק טבא דבהון כאילין חידקיא ישר ממסוכה ישרא דבהון כאילין סוכייא יום מצפיך פקודתך באה יום שציפינו לרווחה בא עלינו גוביי עתה תהיה מבוכתם מן גוא דאינון בייכן ובכון ובכון ונחת מיטרא

אמר רבי שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו רבי חונה בשם ר' שמעון בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון הדא היא דכתיב מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר וגו' אמר רבי אחא בערביא עבדין כן

ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה מהו בחזקה אמר רבי שמעון בן חלפותה חציפא נצח לכשירא כל שכן לטובתו של עולם וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם אמ' רבי יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו

כתיב וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי' אלהיכם כי חנון ורחום הוא אמר רבי יהושע בן לוי אם קרעתם לבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על יי' אלהיכם למה כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן ארך אף אין כתיב כאן אלא ארך אפים מאריך רוחו עם

הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים ר' אחא ר' תנחו' ביר' חייה בשם ר' יוחנן ארך אף אין כתי' כאן אלא ארך אפי' מאריך רוחו עד שלא יגבה התחיל לגבות מאריך רוחו וגובה

א"ר חנינה מ"ד דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחי' וגבי דידיה

א"ר לוי מהו ארך אפים רחיק רגיז למלך שהיו לו שני ליגיונו' קשי' אמ' המלך אם דרים הן עימי במדינה עכשיו בני המדינ' מכעיסי' אותי והן עומדין ומכלין אותן אלא הריני משלחן לדרך רחוקה שאם הכעיסו אותי בני המדינה עד שאני משלח אחריהם בני המדינה מפייסים אותי ואני מקבל פייוסן כך אמר הקדוש ב"ה =ברוך הוא= אף וחמה מלאכי חבלה הן הרי אני משלחן לדרך רחוקה שאם מכעסין אותי ישראל עד שאני משלח אצלן ומביאן ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתן הדא היא דכתיב באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו' אמר רבי יצחק ולא עוד אלא שנעל בפניהן הדא היא דכתיב פתח יי' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו עד דו פתח עד דו טרד רחמוי קריבין

תני בשם רבי מאיר כי הנה יי' יוצא ממקומו יוצא לו ממידה למידה יוצא לו ממידת הדין ובא למידת רחמים על ישראל

כתיב לא איש אל ויכזב רבי שמואל בר נחמן ורבנן רבי שמואל בר נחמן אמר הקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה לא איש אל ויכזב אומר לעשות רעה ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה ורבנן אמרי לא איש היא שעשה דבריו של אל כאילו אינן למה יחרה אפך בעמך ובן אדם ויתנחם לא בן עמרם הוא שעשה לאל שיתנחם וינחם יי' על הרעה אשר דבר לעשו' לעמו

אמר רבי אבהו אם יאמר לך אדם אל אני מכזב הוא בן אדם אני סופו לתהות בו שאני עולה לשמים ההוא אמר ולא יקימינה

רבי אחא בשם רב אין תענית עכשיו אמר רבי יוסה הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין אמר ליה כן אמר רב כל תענית שאינה נעשית כתיקנה עליה הכתוב או' נתנה עלי בקולה על כן שנאתי'

הלכה ב

תני ושפל ברך ונוח תשחור' ורגיל בחכמ' ורגיל באגד' ויש לו בית ושדה תנינן וביתו ריקן

(דף סה ע"ג) ואת אמר הכין יש לו בנים ובנות אם אין להן מעבירין כל מה שירצו

ולמה שמנה עשרה אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמנה עשרה מזמורות שכתוב מראשו של תילים עד יענך יי' ביום צרה אם יאמר לך אדם תשעה עשר הן אמור לו למה רגשו לית היא מינון מיכן אמרו המתפלל ואינו נענה צריך תענית אמר רבי מנא רמז לתלמיד חכם הוא שאדם צריך לומר לרבו תישמע תפילתך

ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי כנגד שמנה עשרה חליות שבשזרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן מה טעמא כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך רבי לוי אמר כנגד שמונה עשר אזכרות שכתוב בהבו ליי' בני אלים

אמר רבי חונה אם יאמר לך אדם שבעה עשר הן אמור לו של מינים כבר קבעוה חכמים ביבנה התיב רבי לעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי והא כתיב אל הכבוד הרעים אמר ליה והתני כולל של מינים ושל פושעים במכניע זידים של זקינים ושל גרים במבטח לצדיקים של דוד בבונה ירושלם אית לך מספקה לכל חדא וחדא מינהן

רבי חנניה בשם רבי פינחס כנגד שמנה עשר פעמי' שאבות כתובין בתור' אברהם יצחק יעקב אם יאמר לך אדם תשעה עשר הן אמור לו והנה יי' נצב עליו ויאמר לית הוא מינון ואם יאמר לך אדם שבעה עשר הן אמור ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק מינון הוא ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כנגד שמנה עשר ציווין שכתוב בפרשת משכן שני אמר רבי חייה בר אדא ובלחוד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן עד סופיה דסיפרא

שבע של שבת מניין אמר רבי יצחק כנגד שבעה קולות שכתוב בהבו ליי' בני אלים אמר רבי יודן ענתונדריא כנגד שבע אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת תשע של ראש השנה מניין אמר רבי בא קרתיגנא כנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה וכתיב בסופה יי' ידין אפסי ארץ עשרים וארבע של תעניות מניין רבי חלבו ורבי שמואל בר נחמן תריהון אמרין כנגד עשרים וארבעה פעמים שכתוב בפרשת שלמה רינה תפילה תחינה

ר' זעורה בשם רבי ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע והיכן הוא אומרה בין גואל ישראל לרופא חולים ומה הוא אומר ענינו יי' ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו כי אתה יי' אל חנון ורחום עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צוקה ויצעקו אל יי' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם בא"י העונה בעת צרה

רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע ואיכן הוא אומרה רבי זעורה בשם רב חונה אומרה בלילי שבת וביומו

אמר רבי מנא ואנא דלא בדקיתה אין כהדא דרב ירמיה ואין כהדא דר' ינאי בי רבי ישמעאל סלקית לסדרא ושמעית רב חונה בשם רב אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע התיב רבי יוסה והא מתניתא פליגא בכל יום מתפלל אדם שמנה עשרה ובמוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורי' ובמוצאי תענית ציבור מן מה דאמר רבי יוסה מתניתא פליגא הווי איתתבת בין גואל ישראל לרופא חולים

רבי אחא בר יצחק בשם רבי חונה רובה דציפורין יחיד בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע ומהו אומר רחם יי' אלהינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך ועל העיר האבילה ההרוסה השוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים ויבלעוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים כי לישראל עמך נתתה באהבה לנחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה כי באש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה רבי אבודמא דציפורין בעא קומי רבי מנא איכן הוא אומרה אמ' ליה ואדיין את לזו כן אמר רב ירמיה בשם רב כל דבר שהוא לבא אומרו בעבודה כל דבר שהוא לשעבר אומרו בהודייה מתניתא אמרה כן נותן הודייה לשעבר וצועק לעתיד לבוא

אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה רב אמר סוף כל וברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה אית תניי תני שבע מעין שמנה עשרה אית תני תני שמנה עשרה מעין שמנה עשרה מאן דאמר שבע מעין שמנה עשרה מסייע לשמואל מאן דאמ' שמנה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב

רבי זעורה שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי בי רבי ישמעאל אמר ליה אי זו היא שבע מעין שמנה עשרה דשמואל אמר ליה הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חוליינו ברך שנותינו אמר רבי חגיי אם היו ימות גשמים אומר גשמי ברכה אם היו טללים אומר טללי ברכה כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך וישמחו כל חוסי בך בביניין עירך ובחידוש בית מקדשך כי טרם נקרא אתה תענה כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע ברוך יי' כי שמע קול תחנוני בא"י שומע תפילה ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות אחרונות

הלכה ג

כל הברכות אחר חיתומיהן ואין אומר אחר ברכה פסוק התיב רבי יצחק בר אלעזר קומי רבי יוסה מכיון דו אמר אחר חותמותיהן ויאמר ברכה פסוק אמרין הכין הוא הדין מלייא דהוא סבור מהו אחר חותמותיהן שאם היה עומד בשחרית והזכיר של ערבית וחזר וחתם בשל שחרית יצא אמר רבי אחא כל הברכות מעין חותמותיהן ואילין דאמרין צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל אין בו משום ברכה פסוק

הלכה ד

יצחק נגאל מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל רבי ביבי אבא בשם רבי יוחנן אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה חס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך כן יהי רצון מלפניך יי' אלהי שבשעה שיהיו בניו של יצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא

יי' יראה את נזכר להם עקידתו של יצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמי'  

מה כתיב בתריה וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו' מהו אחר אמר ר' יודה בי רבי סימון אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להיגאל בקרניו של איל הזה שנאמר ויי' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן

רבי חונה בשם רבי חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתו' ויוצא נאחז בסבך הזה וניתור ויוצא אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך נאחזי' בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם אמר ליה וסופן להיגאל בקרניו של איל הזה ויי' אלהי' בשופ' יתקע והלך בסערות תימן

הלכה ה

(דף סה ע"ד) ארבע כיתים נעשו אבותינו על הים אחת אומרת נפול לים ואחת אומרת נחזור למצרים ואחת אומרת נעשה עמהן מלחמה ואחת אומרת נצווח כנגדן זו שאמרה נפול לים אמר להן משה התייצבו וראו את ישועת יי' וגו' וזו שאמרה נחזור למצרים אמר להן משה כי את אשר ראיתם את מצרי' היום הזה וגו' וזו שאמרה נעשה עמהן מלחמה אמר להן משה יי' ילחם לכם וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להן משה ואת' תחרישון

הלכה ו

רבי שמעון בן לקיש בשם רבי ינאי שיתף הקדוש ברוך הוא שמו הגדול בישראל למלך שהיה לו מפתח של פלמנטרי' קטנה אמר המלך אם אני מניחה כמות שהיא אבידה היא אלא הריני עושה לה שלשלת שאם אבדה השלשלת תהא מוכחת עליה כך אמר הקדוש ברוך הוא אם מניח אני את ישראל כמות שהם נבלעין הן בין האומות אלא הרי אני משתף שמי הגדול בהם והן חיים מה טעמ' וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול שהוא משותף בנו מיד ויאמר יי' אל יהושע קם לך קם לך ההוא דאדכרת

רבי ינאי זעירא בשם אבהתיה כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו ויאמר לו הקדוש ברוך הוא קום לך אל יפול ובלבד יחיד על הציבור

הלכה ז

כתיב ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יי' וכי מים שפכו אלא מלמד ששפכו את לבם כמים ויאמר שמואל חטאנו ליי' אמר רבי שמואל בר רב יצחק לבש שמואל חלוקן של כל ישראל אמר לפניו רבון העולמים כלום את דן את האדם אלא על שהוא אומר לפניך לא חטאתי הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי ואילו אומרים לפניך חטאנו

הלכה ח

(דף סה ע"ד) כתיב ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יי' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יוודע וגו' ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות אמר רבי שמליי דיבירא אמר ליה ובדברך עשיתי ובדיבורך עשיתי עניני יי' עניני עניני בזכותי עניני בזכות תלמידי

הלכה ט

כתיב ויאמר קראתי מצרה לי אל יי' ויעניני לא צורכה דלא דוד ושלמה ואחר כך אליהו ויונה אלא בשביל לחתום במרחם על הארץ

על השביעית משום סומכוס אמרו ברוך משפיל רמים ניחא שלמה דכתיב ביה בנה בניתי בית זבול לך דוד למה על ידי שביקש לעמוד על מניינן של ישראל

אמר ר' אבהו כתיב בקראי עניני אלהי צדקי בצר הרחבת לי אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כל צרה שהייתי נכנס לה אתה הייתה מרחיבה לי נכנסתי לצרתה של בת שבע ונתת לי את שלמה נכנסתי לצרתן של ישראל ונתת לי את בית המקדש

הלכה י

תני לא היו עונין אמן בבית המקדש ומה היו אומרי' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ומניין שלא היו עונין אמן במקדש ת"ל קומו ברכו את יי' אלהיכם מן העולם ועד העולם ומניין על כל ברכה וברכה ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהילה

הלכה יא

מפני מה אנשי מעמד מותרין לשתות מים בלילות אבל לא בימים שאם תכבד העבודה על אנשי משמר יצטרפו אנשי מעמד עמהן אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה שהם תדירין בעבודה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס בחמישי מותרין מפני כבוד השבת הא שאר כל הימים אסורין רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי אבון רבי יסא בשם חזקיה גזרו עליהן שלא ייכנסו לשבתן מנוולין תמן תנינן אילו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים הא שאר כל בני אדם אסורין אמר רבי סימון גזרו עליהם שלא ייכנסו לרגל מנוולין תני כל מי שהו' מכיר אנשי משמר שלו ואנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועין אסור כל אותו היום וכל מי שהוא מכיר אנשי משמר שלו ואינו מכיר אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועים אסור כל אותה השבת וכל מי שאינו מכיר לא אנשי משמר שלו ולא אנשי בית אב שלו ואינו מבתי אבות קבועים ר' אומר אומר אני שהוא אסור לעולם אלא שתקנתו קלקלתו שהוא מותר בהספד (דף סו ע"א)כמה דתימר קלקלתו תקנתו שהוא אסור בהספד ודכוותה קלקלתו תקנתו שיהא אסור במלאכה

הלכה יב

מתניתא דרבי מאיר דרבי מאיר אמר די לא למיספד אסור להתענות ודלא להתענות מותר בהספד ודי לא סתם כדי לא להתענייא אמר ר' יונה אילין יומיא די לא למיספד בהון מקצתן די לא להתענייא בהון אמר רבן שמעון בן גמליאל מה ת"ל בהון בהון שני פעמים אלא מלמד שהלילה מותר והיום אסור כהדא דתני להן אינש דיהוי עלוהי ייסר בצלו אמר רבי יוסי בי רבי בון שהוא צריך להזכירן מבערב ואתייא כיי דאמר רבי זעורה בשם רב חונה אומרה בלילי שבת וביומו מתניתא או באחד עשר כרבי יוסי או בשנים עשר כרבי מאיר וקשיא על דרבי מאיר לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון ואמר רבי יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג לוליינוס ופופוס

יום תלת עשר ביה יום ניקנור מהו יום ניקנור שלטון משל מלכות יוון עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלם וחירף וגידף וניאץ ואמר בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין שלו וכיון שהגיע לקרובין שלו קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה ותליין בקונטס נגד ירושלם

על דעתיה דרבי מאיר ניחא בא לאסר לפניו על דעתיה דרבי יוסה מה בא לאסר לאסר לפניו לית ליה עצמו אסור מפני ארבעה עשר בא להודיעך שהוא אסור בהספד ואפילו על דרבי מאיר לית היא מקשייא לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון ואמר ר' יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג לוליינוס ופפוס בארבעת עשר ובחמשת עשר פורייא די לא למיספד בשית עשר ביה שרייו למיבני שור ירושלם די לא למיספד על דעתיה דר' מאיר ניחא בא לוסר לפניו על דעתיה דרבי יוסה מה בא לוסר לוסר לפניו לית ליה עצמו אסור מפני חמשה עשר בא להודיעך שהוא אסור בהספד ואפילו על דעתיה דרבי מאיר לית הוא מקשייא לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון ואמר רבי יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג בו לוליינוס ופפוס בשבעת ביה קמון עממייא על פליטת ספריא במדינת בולקיס ובית זבדין והוה פרקן על דעתיה דר' מאיר ניחא בא לוסר עצמו על דעתיה דרבי יוסה מה בא לוסר לפניו לית ליה עצמו אסור אמר רבי יוסה כל אילין מילייא לא מסייען ולא תברן לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסה לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל תדע לך שהו' כן דתנינן בריש ירחא דניסן דיתקן תמידא די לא למיספד בלא כך אינו אסור מחמת ראש חדש אבל בשבתות ובימי' טובים מתענין לפניהן ולאחריהן

מה ראיתה להקל באילו ולהחמיר באילו שאילו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק ואילו דברי סופרים ודברי סופרי' צריכין חיזוק

הדא דת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית אבל משבטלה מגילת תעני' בטלו כל אילו ר' חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין בטלה מגילת תענית רבי בא ורבי סימון תריהון אמרין בטלה מגילת תענית רבי יהושע בן לוי אמר בטלה מגילת תענית

אמר רבי יוחנן אמש הייתי שונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד ואמרו עליו על רבי אליעזר שסיפר ועל רבי יהושע שרחץ אמר להם רבי יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם ואת אמר בטלה מגילת תענית אמר רבי בא ואפי' תימר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו

מיליהון דרבנן אמרי בטלה מגילת תענית רבי יונתן ציים כל ערובת ריש שתא רבי אבון ציים כל ערובת שובא רבי זעורה צם תלת מאוון צומין ואית דאמרי תשע מאוון ולא חש למגילת תענית

רבי יעקב בר אחא מפקד לספריא אין אתת איתא מישאלינכון אימרון לה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובי' וראשי חדשי' וחולו של מועד וחנוכה ופורים

הלכה יג

שמעון בר בא אמר אתא עובדא קומי ר' יוחנן והורי כר' יוסה והוה ר' לעזר מצטער אמר שבקין סתמא ועבדין כיחידיא אשכח תני לה ר' חייה בשם רבי מאיר כד שמע דתני לה רבי חייה בשם ר' מאיר אמר יאות סבא ידע פרקי גרמה

רבי מנא בעא קומי רבי יודן לא כן אמ' ר' חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם אמר ליה ולא רבי דילמא חורן מה הן אין דאשכח רבי מתני מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם אתר דלא אשכח רבי מתני מחלוקת אלא אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם לא כל שכן שתהא הלכה כסתם ואתא רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי לעזר ואפילו אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם הלכה כסתם ולמה הוא מורה לה כיחידייא ר' שמואל בר ינא בשם רבי אחא הדא דאת אמר בשאין מחלוקת אצל סתם אבל אם יש מחלוקת אצל סתם לא בדא הלכה כסתם רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי אחא הדא דת אמר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא בדא הלכה כסתם

הלכה יד

(דף סו ע"א)כמה היא התחלה רבי בא אמר אחת רבי יוסה אמר שתים וכן נפק עובדא כהדא דרבי בא ובמה קורים רבי יוסה אמר קורין ברכות וקללות אמר ליה רבי מנא בגין מודעתין דהוא תעניתא רביעין על מעיהון ולא ידעין דהיא תעניתא א"ל להודיעך שקורין ברכות וקללות ר' יודן קפודקייא אמר קומי רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי קורין בראש חדש קם רבי יוסה עם רבי יודה בר פזי אמר ליה אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא אמר ליה אבא לא(דף סו ע"ב)אמ' כן אלא בעייני טב על ידי דאינון ידעין דהיא ריש ירחא הן קורין בראש חדש ושאר כל המקומות קורין ברכות וקללות תני תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד כדי שלא יכנס לשבת מעונה דברי רבי יודה רבי יוסי אומר מתענה ומשלים רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא רבי אימי בר יחזקאל בשם רב הלכה כמי שהוא אומר מתענה ומשלים ולמה לא אמר הלכה כרבי יוסה אית תניי תני ומחלף דברי חכמים

רבי זעורה בשם רב חונה ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים כהדא רבי ביבי הוה יתיב קומי רבי יסא בעא מילף מיניה הדין עובדא אמר ליה נימטי בייתא ציבחד אמר ליה רומשא הוא אמר ליה אית בתענה אמר ליה אית גבי תורמוסין אמר ליה ומשלימין כרבי יוסי

הדרן עלך סדר תעניות כיצד