תענית – משניות פרק ב[1]

הלכה א

סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ביתדין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו הזקן שבהן אומ' לפניהם דברי כיבושין אחינו לא נאמר באנשי^-נינוה וירא א'קים את שקם ואת תעניתם אלא וירא א'קים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה מהוא אומ וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל י'י א'קיכם וגו'

הלכה ב

עמדו לפניהם בתפילה ומורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפילה וא' לפניהם עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהם עוד שש ואלו הן זכרונות ושופרות אל י'י בצרתה לי אשא עיני אל ההרים ממעמקים קראתיך י'י תפלה לעני כי יעטף:

הלכה ג

ר' יהודה אומ' לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומ' תחתיהם רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה דבר וגו' אשר היה דבר י'י אל ירמיהו על דברי הבצרות ואומ חותמותיהם.

הלכה ד

על הראשונה הוא או' מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה בא י'י גאל ישרא'.

הלכה ה

על השנייה הוא אומ' מי שענה את אבותיכם על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה בא י'י זוכר הנשכחות.

הלכה ו

על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה בא י'י שומע תרועה.

הלכה ז

על הרביעית הוא או' מי שענה את שמוא' במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם הזה בא י'י שומע צעקה.

הלכה ח

על החמישית הוא אומ' מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה בא י'י שומע תפילה.

הלכה ט

על השישית הוא אומ' מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה י'י העונה בעת צרה.

הלכה י (במהדורת הדפוס הלכה זו היא המשכה של הקודמת)

על השביעית הוא או' מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ב א י'י המרחם על הארץ.

הלכה יא (במהדורת הדפוס זו הלכה י)

מעשה בימי ר' חלפתה ובימי ר' חנניה בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את כל הברכה וענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותיכם על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה וכשבא דבר אצל חכמ' ואמרו לא היו נוהגים כן אלא בשערי מזרח.

הלכה יב (במהדורת הדפוס זו הלכה יא)

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענים ולא משלימים ואנשי בית אב לא היו מתענים שלש שניות אנשי משמר מתענים ומשלימים ואנשי בית אב מתענים ולא משלימי שבע אחרונות אלו ואלו מתענים ומשלימים דבריר' יהושע וחכמ' אומ' שלוש תעניות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענים שלש שניות אנשי משמר מתענים ולא משלימים ואנשי בית אב לא היו מתענים ושבע אחרונות אנשי משמר מתענים ומשלימים ואנשי בית אב מתענים ולא משלימים.

הלכה יג (במהדורת הדפוס הלכה זו היא המשך קודמתה)

אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

הלכה יד (במהדורת הדפוס זו הלכה יב)

כל הכתוב במגילה דילא למיספד לפניו אסור לאחריו מותר ר' יוסה אומ' לפניו ולאחריו אסור די לא להתעניא לפניו ולאחריו מותר ר' יוסה או' לפניו אסור ולאחריו מותר.

הלכה יה (במהדורת הדפוס זו הלכה יג)

אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להבקיע את השערים אלא שלש תעניות הראשונות שיני וחמישי ושיני ושלוש שניות חמישי ושיני וחמישי ר' יוסה אומ' כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שניות ולא אחרונות.

הלכה יו (במהדורת הדפוס זו הלכה יד)

אין גוזרין תענית בראשי חדשים בחנוכה ובפורים אם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמ'רמאיר אף עלפי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות ערב שבת.

[1] נוסח המשניות הוא על פי כ"י קויפמן.