עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

בבלי סנהדרין קח ע"ב.

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשת נח פרשה לא סימן יח

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש.

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1]נאמר כי אם עברו שלוש תעניות ראשונות על עצירת הגשמים, ועדיין אין הגשמים יורדים, גוזרים בית דין שלש תעניות אחרות על הציבור. בתעניות אלו אוכלים ושותים מבעוד יום, אך הם אסורים במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. בסוגיה נשאל מדוע נאסר במשנה על תשמיש המיטה, והתשובה על השאלה קשורה לאיסור הרחיצה. מאחר שיש איסור רחיצה, אין אפשרות לתשמיש המיטה שאחריו חייבים ברחיצה על פי תקנת עזרא. [2]

רב שמואל בר רב יצחק ממחיש באמצעות תיאור כניסתו של נח לתיבה ויציאתו ממנה את האיסור לקיים תשמיש בעת תענית ציבור בשנה שחונה, כמו משמש מעשהו של נח אסמכתא לתקנת עזרא ממנה מובן כי יש לטבול לאחר תשמיש,

במקרא מפורט סדר כניסת נח ומשפחתו לתיבה: '... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ' (בראשית ו' י"ח). נמצא כי בכניסה לתיבה הופרדו הגברים, 'אַתָּה וּבָנֶיךָ', מהנשים, 'וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ'. אך ביציאה מהתיבה שונה המצב, ממנה הם יוצאים כזוגות   שנאמר: 'צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ  וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ' (בראשית ח' ט"ז).

מהשוני שבין הכניסה לתיבה לבין היציאה ממנה לומד הדרשן כי בתיבה נאסר עליהם תשמיש המיטה, וניתן להסביר אותו בשני אופנים:

-          אין לקיים את תשמיש המיטה בזמן שהעולם מצוי בצער;[3] הסבר זה נקשר היטב עם האיסור על תשמיש המיטה בעת עצירת גשמים.

-          איסור תשמיש המיטה בתיבה מתבסס על כך שאין בתיבה אפשרות לטבילה כתקנתו של עזרא.

---