עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי פסחים פ"ד ה"א דף ל ע"ד עמ' 517 (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

רי"ף מסכת פסחים יז ע"א

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

נבחר לראות במימרתו של רבי לעזר בשם רבי אבון אגדה, כיוון שמשתקפת בה תפיסת עולם ערכית המתייחסת למנהג שהשתרש. באגדות קודמות עסקו במנהגים, ובאגדה נתן החכם דעתו על מקרים שבהם אדם בא אל חכמים בבקשה שיתירו 'מנהג' אישי', איסור שהוא הטיל על עצמו.

החכם הבחין בין שני מקרים:

מקרה אחד שבו אדם אסר על עצמו דבר מה בטעות, במקרה זה חכמים 'מתירין לו', היינו, מאפשרים לו שלא לקיים את האיסור.[1] לפי הרי"ף מתירין לו רק אם שאל לדעתם, כי מניחים ששאל מפני שלא היה בטוח אם נוהג נכון,[2] אך אין הם ביוזמתם מעירים לו ומתירים אותו מהאיסור.

לעומת זאת במקרה השני האדם בחר במודע ומתוך ידע לנהוג בחומרה, במקרה זה 'אין מתירין לו', כלומר חכמים מורים לו להמשיך ולקיים את האיסור. אפשר כי רצה לעשות סייג לעצמו, ומשום כך עליו להמשיך ולדבוק בבחירתו.[3] אפשר כי מי שמחמיר על עצמו לקחת אחריות ולהמשיך בדרכו, לכן אין מתירים לו. ואפשר כי בדרך זו רצו חכמים למנוע חומרות מיותרות שקובעים אנשים לעצמם.[4]

---