header2

היחיד שראוי להתפלל על הגשם ולהיענות – אגדה ב

תענית פ"א ה"ד דף סד ע"ב עמ' 707

מקור תרגום
חד בר נש הוה מפיק מעשרוי כתיקנן. אדם אחד היה מוציא מעשרותיו כתיקנן
אמ' ליה ר' מנא. אמר לו רבי מנא
קום אמור "בערתי הקודש מן הבית". קום אמור בערתי הקודש מן הבית

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

אגדה זו היא השנייה בקובץ אגדות שבהן מבררים מיהם היחידים שיתחילו בשבעה עשר בחשוון להתענות ולהתפלל לגשם.[1]

נמסר שהיה אדם אחד אשר הקפיד להפריש את המעשרות, ורבי מנא אמר לו שיקום ויאמר: '... בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת...' (דברים כ"ו י"ג). הפסוק הוא אחד מהפסוקים שמהווים את נוסח אמירת 'וידוי מעשר', שאותו אומר האדם לאחר שהפריש את המעשרות בשנה הרביעית והשביעית של השמיטה.[2]

באגדה זו לא הוזכר כי מדובר ביחידים שראוי כי יבקשו על הגשם, אף לא נאמר כמו באגדה הקודמת 'כדיי הוא מצלייא ומתענייא', ורק מתוך ההקשר מובן כי רבי מנא מצא את האדם כיחיד המתאים להתענות ולהתפלל על הגשם.

אפשר כי הקפדתו על הפרשת המעשרות היא יוצאת דופן, שכן הוא מעצמו מילא את המצווה, ולא משום שדרבנו אותו.[3] בשל צדיקותו של אדם זה סבר, כנראה, רבי מנא שראוי כי הלז יוסיף לתפילות הנהוגות בתענית[4] את אמירת וידוי המעשר המסתיים בפסוק'... וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'. אמירתו עשויה לעורר את רחמי השמיים, להזכיר את השבועה שנשבע האל לאבות ולהביא גשם לארץ.




[1] ראו באגדה הקודמת את הפתיחה בסעיף 'עיון הקצר באגדה'.

[2] להלן הפסוקים שנקראים וידוי מעשר; 'וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' (דברים כ"ו י"ג – ט"ו). מן הראוי לציין שיוחנן כהן גדול (שימש בכהונה אחרי שמעון הצדיק) ביטל את הוידוי כיוון שלא ניתן ניתן לומר 'וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי', משום שבני לוי לא שבו ארצה בעליית עזרא הסופר. (על פי מושגים תלמודיים, ערך 'וידוי מעשר', פרוייקט השו"ת).

[3] ראו מדרש תנאים לספר דברים כ"ו י"ג.        

[4] מועד אמירת וידוי המעשר הוא הערב יום טוב ראשון של פסח, ואילו תפילות התענית מתחילות ביום שני או חמישי לאחר י"ז בחשוון.