עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב דף יד ע"א עמ' 72

ירושלמי עבודה זרה פ"ג ה"ה דף מג ע"א עמ' 1397

בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יג (כו) עמ' 126

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש.

 

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה במימרתו של רבי שמעון בן אלעזר 'אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן שאין הארץ מעלה טפחים כנגדו', משמע רווית הקרקע הינה בפעולה כפולה של ירידת גשמים מלמעלה ועליית מי התהום מלמטה.

רבי חנינא בריקה מביא בשם רב יהודה קביעה שיש בה משום אישור למימרתו רבי שמעון בן אליעזר[2]  'אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה'. עניין החסימה קשור לספיגתם של מימי הגשמים בקרקע, עד שהשכבה העליונה רוויה במים, והיא נסתמת, היינו, נחסמת מלקבל מים נוספים. קביעה זו מבארת מחד גיסא את דרך גידולם של  החיטה והתאנה ששורשיהם אינם עמוקים, ולכן הם נהנים ממי הגשמים, אך מהווה קושי לגידולים כעצי החרוב והשקמה ששורשיהם עמוקים ואינם יכולים ליהנות ממי הגשמים. לפי רבי חנינא בריקה, עצי החרוב והשקמה קולטים את המים הדרושים להם ממי תהום. 'הוא אמר: 'אחת לשלושים יום התהום עולה ומשקה אותה'. מכאן ש רבי חנינא בריקה סבור כרבי שמעון בן אלעזר שרווית הקרקע וגידולה של התנובה הינם בפעולה כפולה של ירידת גשמים מלמעלה ועליית מי התהום מלמטה.

את דעתו מבסס רבי חנינה על מדרש שלא כפשוטו 'אֲנִי יְהֹוָה נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה...' (ישעיהו כ"ז ג'). וכהסברו של בעל קורבן העדה (על הדף): 'לזמנים שאין בני אדם יודעים הוא משקה הארץ והיינו על ידי התהום'.

---