|
ברכה על רדת גשמים – אגדה ב תענית פ"א ה"ג דף סד ע"ב עמ' 707 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' יוסה בר יעקב סלק מבקרה לר' יודן מוגדליא. | רבי יוסה בר יעקב עלה לבקר את רבי יודן מוגדליא |
| עד דהוא תמן נחת מיטרא. | בעודו שם ירד גשם |
| שמע קליה אמ'. | שמע (רבי יודן) את קולו אומר |
| אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכינו | אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכינו |
| על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו. | על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו |
| שאת גומל טובה לחייבים. | שאת גומל טובה לחייבים |
| אמ' ליה. הדא מנן לך. | אמר לו זאת מנין לך |
| אמ' ליה. | אמר לו |
| הכין הוה ר' סימון רבי מברך על ירידת גשמים. | כך היה רבי סימון מברך על ירידת גשמים. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב דף יד ע"א עמ' 72
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מעשה
עיון קצר באגדה
בהקשרה של המשנה[1] '...על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב ...' נשאל בסוגיה 'כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך...'. ובזיקה לכך מביא בעל הסוגיה ברכות שאותן היו מברכים חכמים על ירידתם של גשמים.
מסופר שרבי יוסה בר יעקב הלך לבקר את רבי יודן הגר במוגדיליא היא מגדל נוניא,[2] ובעת ששהה שם ירד גשם. הוא שמע מפי רבי יודן את נוסח הברכה שהיה רבי סימון מברך על ירידת גשמים, 'אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו. שאת גומל טובה לחייבים'. סיום הברכה מתכתב עם סיומה של ברכת הגומל '...הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב'.
בפתיחת הברכה על ירידת הגשם נאמר: 'אלף אלפים',[3] כלומר חייבים להודות לאל , ובהמשכה מתבררההודיה היא על כל טיפה וטיפה. בסיום ברכתו של רבי סימון הוא רואה את הגשם כגמול טוב שניתן 'לחייבים'.
החייבים הם בני האדם המצויים במצב קבוע שבו הם חייבים תודה לאל; האל מעניק באופן תמידי טובה לאדם, זאת על אף שהאדם אינו יכול לגמול כנגד טובה לאל.[4] אפשר לראות ב'חייבים' גם אשמים, היינו בני אדם חוטאים ועוברים עבירות, ואף על פי כן האל גומל עימם חסד ומוריד גשם. מן הראוי לציין שהפועל 'חיב' מופיע בפתיחת הברכה ובסיומה. בפתיחה 'חייבין' משמש כפועל סתמי שבו מובן כי כולם צריכים להודות לאל, ואילו בסיום 'חייבים' משמש כשם עצם המתאר את כולם בין אם כחייבי תודה ובין אם כאשמים, ולמרות זאת האל גומל טובה ומוריד גשם שיביא לתנובה.
בבסיס הברכה ניכרת חובת האדם להודות על הנאותיו בעולמו של האל, ומצויה האמונה שקיום מצוות האל יביא לגשמי ברכה.[5]
[1]. ברכות פ"ט מ"ב.
[2] עיר המצויה על גדת הכנרת צפונית מטבריה (פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, עמ' 101).
[3]עיון במופעי "אלף אלפים" בשו"ת יכול להעיד כי הוא מצוי רבות בחז"ל כמציין כמות גדולה
[4]אפשר להסתייג מכך ולומר כי על ידי קיום מצוות גומל האדם תודה לאל.
[5]'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ' (דברים י"א י"ג – י"ד).