עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב דף יד ע"א עמ' 72

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו.

 

סוגה

מעשה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בהקשרה של המשנה[1] '...על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב ...' נשאל בסוגיה 'כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך...'. ובזיקה לכך מביא בעל הסוגיה ברכות שאותן היו מברכים חכמים על ירידתם של גשמים.

רבי יהודה בנו של רבי יחזקאל מביא את הברכה שהיה מברך אביו: 'יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו. שאת ממניען זו מזו'.

עיון בברכה מעיד כי אין היא בה ברכה על ירידת הגשם גופם, אלא על המבנה של טיפות הגשם. רבי יחזקאל מברך את האל על ש'ממניען זו מזו', היינו, האל ממטיר כל טיפה בנפרד מטיפה שסמוכה לה, דבר המונע מהטיפות להתאחד, להציף את האדמה ולסחוף אותה ואת הזרעים שטמונים בה.[2]

בעל הסוגיה, ואפשר רבי יהודה, לומד את מעשה האל בהפרדתן של טיפות הגשם על ידי דרישת פסוק שלא כפשוטו. את המילה 'יגרע' שבפסוק 'כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ' (איוב ל"ו כ"ז) מבאר הדרשן בלשון גרעון או חסרון, כפי שמצויה במובן זה בפסוק 'וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ' (ויקרא כ"ז י"ח). נמצא שהקב"ה מחסר את נטפי-טיפות המים כדי שלא תתחברנה זה לזה ותגרומנה נזק לזרעים או לקרקע.

רבי יודן אביו של רבי מתניה הוסיף על דברי רבי יחזקאל פן נוסף של שבח. בברכתו משבח את האל על כך שמוריד גשם במידה הנצרכת בכל מקום ומקום. את ברכתו הוא סומך על דרישת הפסוק כפשוטו[3] 'לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה' (איוב כ"ח כ"ה).

---

[1]. ברכות פ"ט מ"ב.

[2]. ראו הבנה זו גם אצל מפרשי הדף כפני משה וקורבן העדה.

[3]ראו פירושו של רש"י ד"ה לעשות וגו' בה משקל לרוח 'לכל ארץ לפי כחה וכן המים לפי המדה לפי מה שהיתה ארץ צריכה להשקותה יש ארץ נגובה וצריכה הרבה גשמים ויש ארץ שאינה צריכה כל כך'.