עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

שמות רבה פרשת בשלח פרשה כה (מקבילה חלקית)

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

בסוגיה מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לדרך גאולתם של ישראל; רבי אליעזר סבור כי גאולתם של ישראל תלויה בתשובה שכן 'אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם ...', ואילו רבי יהושע תולה את הגאולה ברצון האל ומקשה: 'וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם....?'

באגדה שתי מימרות שעניינן גאולת ישראל:

א.      רבי אחא בשמו של רבי תנחום בי רבי חייה במימרה הראשונה מביא פתרון מיידי להבאתה של הגאולה: 'אילו ישראל עושים תשובה יום אחד מיד היה בן דוד בא'. את טיעונו הוא מבסס על מדרש הפסוק שלא כפשוטו 'כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ' (תהלים צ"ה ו' – ז'). לעניין המיידיות של הגאולה מדגיש הדרשן בפסוק את המילה 'הַיּוֹם', והגאולה תבוא רק ביום שבו כל ישראל ישמעו לדבר האל.

ב.      המימרה מובאת בשמו של רבי לוי הסבור כי בן דוד יגיע אם בני ישראל ישמרו שבת אחת כתיקנה. את טיעונו הוא מבסס על מדרשו של הפסוק 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה' (שמות ט"ז כ"ה). הדרשן מוצא את כפילות המילה "היום" כמיותרת ולכן דורש את אחד מאיזכורי המילה  כבא ללמדנו שאם יקדיש עם ישראל יום אחד לאל, היינו, אם תישמר שבת אחת כרצון האל, מיד בן דוד בא.

בעל האגדה הביא אסמכתא נוספת למימרתו של רבי לוי המתבססת על חלקו של הפסוק 'כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּ...' (ישעיהו ל' ט"ו). בעל תרגום יונתן תרגם את 'תִּוָּשֵׁעוּ' כ'תִתְפָּרְקוּן' משמע תיגאלו. נמצא כי בן דוד יגיע כשכל עם ישראל ישמור על "שובה ונחת" משמע על השבת.

יש לתת דעת כי אגב אמירותיהם של רבי אחא ורבי לוי משתקפת המציאות הרוחנית של הדור, מציאות שבה מקווים חכמים ליום של חזרה בתשובה או לשבת אחת שתישמר כהלכתה.