עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה מובאת מימרתו של רבי אליעזר 'אם אין ישראל עושין תשובה אין הם נגאלים לעולם, שנאמר בשובה ונחת תושעון'.[4] בעקבות דו שיח בינו לבין רבי יהושע בהקשר לגאולת ישראל ולתשובה מובאת אגדה המונה חמישה דברים שבזכותם נגאלו ישראל, ואגב כך הובאה אחריה אנקדוטה זו שעוסקת בחזרה בתשובה מחטא שנעשה בלשון.

מסופר שאדם חטא בלשונו, על פי הכתוב ניתן להבין שלא מדובר בחטא חד פעמי, אלא שנהג לחטוא בלשונו. לא מובהר מהו החטא, אפשר שנהג לדבר לשון הרע,[5] אפשר שנהג לומר דברים בטלין ודברי רמייה.[6] לא נאמר מפורשות מדוע פנה לרבי יוחנן, אך מדברי רבי חנינה מובן שהגיע כי רצה לשנות את דרכו, להפסיק לחטוא בלשונו.

כאמור, אותו אדם פנה לרבי יוחנן, והלז שלחו לרבי חנינה. אף סיבה זו אינה מובהרת. אפשר כי רבי יוחנן העריך את רבי חנינה המבוגר והמנוסה ממנו, ונראה היה לו כי ייטיב לסייע לאותו אדם, ואפשר כי סבר שרבי חנינה שהיה גם חכם וגם רופא[7] ייטיב לטפל ממנו באדם.

רבי חנינה הורה לאותו אדם שתי הוראות: חרטה ועיסוק בתורה; החרטה מעידה על רצון פנימי לעזוב את הדרך הקודמת ולהשתנות, היא השלב הראשון בתיקון עצמי, בחזרה בתשובה. ההוראה השנייה היא דרך חיים, הלימוד יביא לידי דיבור נאות של דברי תורה.

בעל האגדה הביא את הרישא של פסוק ממשלי 'מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ' )ט"ו ד') הנדרש שלא כפשוטו. התורה שנמשלת לעץ חיים היא המרפא לאדם הלוקה בלשונו.

באגדה לא צוין אם האיש תלמיד חכם אם לאו, ומן הראוי לציין כי דרך זו של תקנה מחטא הקשור ללשון מצויה בספרות חז"ל,[8] אך ישנם מקורות לפיהם זו הדרך לתקנתו של תלמיד חכם. בנו של רבי חנינא רבי חמא אמר: 'מה תקנתו של מספר לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנא': מרפא לשון עץ חיים' (בבלי ערכין טו ע"ב), ואילו במדרש רבי אליעזר[9] ההבחנה חדה יותר: 'מה תקנתו שלאדם שלא יבוא לידי לשון הרע. אם תלמיד חכם הוא, יעסוק בתורה, שנ' מרפא לשון עץ חיים. ואם עם הארץ הוא, ישפיל את עצמו, שנ' וסלף בה שבר ברוח'.

---

[1] סוקולוף, ערך 'גב', 'בי', (הסבר 2), עמ' 118.

[2] סוקולוף, ערך 'תהי', עמ' 576.

[3] סוקולוף, ערך 'לעי', עמ' 284.

[4] הדיון התלמודי בתשובה מתקשר לעניין מרכזי בפרק, לירידת גשמים ולאי ירידתם שהם פועל יוצא של התנהלות ישראל. אם אינם עושים הטוב בעיני האלוהים, ייעצרו הגשמים.

[5]הפני משה על הדף, ד"ה הוה איחטא בלישניה.

[6] בעל קרבן העדה מפרש את החטא כפגם גופני, כגמגום. ראו פרשנותו על הדף ד"ה הוה איחטא בלשניה.

[7] ראו ירושלמי שבת פי"ד ה"ד דף יד ע"ד עמ' 434.

[8] למשל דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים ח [ז] ד"א אלה; מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור נב ד"ה [ב] דבר אחר; מדרש תנחומא (מהד' בובר) פרשת מצורע סימן ד..

[9]משנת רבי אליעזר פרשה ט עמ' 178 ד"ה מה תקנתו שלאדם.