עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

במשנה מצויה מחלוקת בין רבי יהושע ורבי אליעזר על המועד שבו יש להתחיל את אזכרת גבורת הגשמים לדעת רבי אליעזר ביום הראשון של חג הסוכות, ולדעת רבי יהושע ביום החג האחרון.

בפתיחת האגדה מובא הסיפא של המשנה;[2] רבי יהושע מנמק עמדתו ואומר כי הגשמים אינם רצויים בחג היות שעלולים לפגוע בקיום מצוות הישיבה בסוכה. רבי אליעזר ענה כי אין בהזכרת גבורת גשמים משום בקשה שירדו בחג אלא ירדו בעונתם, בעונה בה הם רצויים.

בעל האגדה קישר יחד את הזכרת גבורת הגשמים בברכה על תחיית המתים ואת דברי רבי אליעזר שירדו בעונתם למימרה 'בעונתן הן חביבין כתחיית המתים'. משמע כי הגשמים בעונתם חביבים כמו תחיית המתים.

רבי יוסי תמה על השוואת חביבותן לתחיית המתים. לדעתו, האדם מוכן שתחיית המתים תהיה בכול זמן לאורך השנה, ואילו לגבי הגשמים הוא מעוניין שירדו בעונות שבהן הוא זקוק להם.[3]

לדעת בעל האגדה התשובה מצויה במשנה, לכן ציטט אותה: 'אמרו לו אם כן לעולם יהא מזכיר'. אמרו לו, במשנה לרבי יהושע, ואילו כאן באגדה הדברים מופנים לרבי יוסה, שלפי עמדת רבי אליעזר מזכירים גשמים אך מבקשים אותם בעונתם,  לכן יזכירום כול השנה ולא רק בחורף.[4]

---