פרק א – סימון האגדות[1]
הלכה א
(דף סג ע"ג)טעמיה דר' אליעזר על ידי שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכך הן באין פרקליטין למים ד"א בשעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו הוא תובע פרסו ממנו אמ' לו ר' יהושע והלא משעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו ורוח רבו נוחה הימינו הוא תובע פרנסתו ממנו ד"א אין העבד תובע פרסו אלא סמוך לפרסו
תני רבי ליעזר אומר משעת נטילת לולב רבי יהושע אומר משעת הניחו על דעתיה דהדין בתרייא היא דעתיה דרבי ליעזר קדמייתא היא דעתיה אחרייתא מחלפא שיטתיה דרבי יהושע תמן הוא אמר מיום טוב האחרון והכא הוא אמר משעת הניחו אמר רבי מנא שכל היום כשר ללולב ויזכיר מבערב לית כל עמא תמן ויזכיר בשחרית אף הוא סבור שמא הזכירו מבערב והוא הוי מדכר מכיון דהוא חמי לון דלא מדכרין בקדמיתא ומדכרין באחריתא אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב אמ' ליה רבי חייה בר מרייא הכין הוה רבי יונה אבוך הוי בה רבי חגיי בשם רבי פדת אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שלוח ציבור רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשלוח ציבור הדבר תלוי אמר רבי מנא קומי רבי חגי מה ופליג אמר ליה לא דא דאת אמר בשלוח ציבור הדבר תלוי יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בטל ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שלוח ציבור בגשם קמון לצלותא כמי שהזכיר שלוח ציבור
כשם שתחיית המתי' חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם ר' חייה בר בא שמע לה מן הדא יחיינו מיומיים ביו' השלישי יקימנו ונחיה לפניו ונדעה נרדפה לדעת את יי' כשחר נכון מוצאו
כתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי יי' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי רבי ברכיה אמ' ר' יוסה ורבנין חד אמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו וחורנה אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מן הדין קרייא לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה מאן דאמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו איכן הותר נדרו של טל (דף סג ע"ד) אמ' ר' תנחום אדרעיאסברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו
רבי יעקב דכפר חנן בשם רבי שמעון בן לקיש בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם מה טעמא נשבע יי' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב תמן לך טל ילדותיך אמר רבי יודה בר פזי בדייתיקי נתתיו לאביהם ויתן לך האלהים מטל השמים וגומ'
אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שישראל באין לידי עבירות מעשים רעים הגשמי' נעצרין והן מביאין להן זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם ומיד הגשמים יורדין אבל הטל אינו יורד בשביל בירייה מה טעמא אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם
ר' זעור' בשם ר' חנינה היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירי' אותו בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו והא תני בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר אם רצה להזכיר מזכיר לא דמי ההוא דמיקל להוא דלא מצלי ולא מיקל בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והא תני אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורו' גשמים בתחיית המתים מחזירי' אותו בהוא דלא אדכר לא טל ולא מטר ר' זעורה בשם רב חונה לא שאל בברכת השני' אומרה בשומע תפילה ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפילה מה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה אזכרה שהיא מריוח לא כל שכן והא תני לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו א"ר אבמרי אחוי דר' יוסי בשלא אמרה בשומע תפילה איכן הוא חוזר ייבה כיי דאמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן בראש חדש אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה וכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לשומע תפילה
בנינוה צרכון למיעבד תעני בתר פסחא אתון ושאלון לרבי אמר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה
היכן הוא אומרה רבי ירמיה סבר מימר אומרה בשומע תפילה אמר ליה רבי יוסי לא אמר רבי זעורה בשם רב חונה לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפילה ואמר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה על דעתיה דר' יוסי היכן הוא אומרה בשש שהוא מוסיף עד כדון ציבור שיש לו שש יחיד שאין לו שש אמר רבי חיננא לא כן אמר רבי זעורא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה ואילו צרכיו הם תני נתפלל ואינו יודע מה הזכיר אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר מיכן והילך מה שצורך יזכיר רבי בא בשם רבי חונה שני ימים טובים של גליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף מנחה בשחרית וערבית במוסף חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה שמואל אמר הלכה כחנניה בן אחי ר' יהושע ותני כן בד"א בחוצה לארץ אבל בארץ ישר' הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע הדא דת אמר בגשם אבל בטל אם רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר
א"ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר אמ' לו רבי אליעזר אף הוא אינו או' אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו בעונתן הן חביבין כתחיית המתים אמר רבי יוסה ותמיה אנא היך רבנן מדמיי ירידת גשמים לתחיית המתי' ולא דמייא בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת לא בעי בר נשא ייחות מיטרא כל אימת אמרו לו אם כן לעולם יהא מזכיר
מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר מחלפה שיטתיה דר' יהושע דאיתפלגון רבי ליעזר אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלי' לעולם שנאמר בשובה ונחת תושעון אמר לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם אמר לו רבי אליעזר הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין מה טעמא ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע אמר לו רבי יהושע והא כתיב חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו מה עבד לה רבי ליעזר תשובה כמה דאת אמר צרור הכסף לקח בידו וגו' אמר לו ר' יהושע והא כתיב אני יי' בעיתה אחישנה מה עבד לה ר' ליעז' תשוב' כמה דת אמ' ועתה ישר' מה יי' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' ר' אחא בשם ר' יהוש' בן לוי אם זכית' אחישנ' ואם לאו בעת' כיון שאמ' לו ר' יהושע ויר' ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה איסתלק רבי ליעזר
מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה מתוך הקץ הדא היא דכתיב ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו מתוך צרה וישמע אלהים את נאקתם מתוך צווחה ויזכר אלהים את בריתו מתוך זכות אבות וירא אלהים (דף סד ע"א)
חד בר נש הוה איחטא בלישניה אתא לגבי רבי יוחנן ושלחיה גבי רבי חנינה אמר ליה איזיל תהי בך ולעי באוריתא דכתיב מרפא לשון עץ חיים
אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו בספרו של רבי מאיר מצאו כתוב משא דומה משא דומי אלי קורא משעיר אמר רבי יוחנן אלי קורא מפני שעיר אמר רבי שמעון בן לקיש אלי מאיכן נזדווג לי משעיר
אמר רבי יהושע בן לוי אם יאמר לך אדם איכן הוא אלהיך אמור לו בכרך הגדול שברומי מה טעמא אלי קורא משעיר
תני רבי שמעון בן יוחי בכל מקו' שגלו ישר' גלת השכינה עמהן גלו למצרי' וגלת השכינה עמהן מה טעמא הנגלה נגילתי לבית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה גלו לבבל וגלת שכינה עמהן מה טעמא למענכם שולחתי בבלה גלו למדי וגלת השכינה עמהן מה טעמ' ושמתי כסאי בעילם ואין עילם אלא מדי כמה דאת אמ' ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה גלו ליון וגלת השכינה עמהן מה טעמ' ועוררתי בניך ציון על בניך יון גלו לרומי וגלת השכינה עמהן מה טעמא אלי קורא משעיר שומר מה מלילה
אמרו ישראל לישעיה רבינו ישעיה מה יוצא לנו מתוך הלילה הזה אמר להן המתינו לי עד שנשאל כיון ששאל חזר אצלן אמרו לו שומר מה מליל מה מילל שומר העולמים אמר להן אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אמרו לו וגם לילה אמר להן לא כשאתם סבורים אלא בוקר לצדיקים ולילה לרשעים בוקר לישראל ולילה לאומות העולם אמרון ליה אימת אמר לון אימת דאתון בעיי הוא בעי אם תבעיון בעיו אמרו לו מי מעכב אמר להן תשובה שובו אתיו
רבי אחא בשם רבי תנחום בי רבי חייה אילו ישראל עושים תשובה יום אחד מיד היה בן דוד בא מה טעמא היום אם בקולו תשמעו
אמר ר' לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מה טעמא ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום ליי' וגו' חד יום ואומר בשובה ונחת תיוושעון בשובה ונייח תתפרקון
הלכה ב
אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יודה שאמר משם רבי יודה בן בתירה רבי אבון בשם רבי יוחנן טעמא דרבי יודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה
לעולם מחלפה שיטתיה דרבי יודה תמן הוא אמר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר והכא הוא אמר הכין חדא בשם גרמיה וחדא בשם רבי יודה בן בתירה ולא ידעין היידא בשם גרמיה והיידא בשם רבי יודה בן בתירה מן מה דאמר רבי יוחנן הלכה כרבי יודה שאמר משם רבי יהודה בן בתירה ואמר רבי אבון בשם רבי יוחנן טעמא דר' יודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם הא הדא אמרה קדמייתא בשם גרמיה ותינייתא בשם רבי יודה בן בתירה בעון קומוי או נימר כאן להזכיר כאן לשאלה אמר לון הלכה מקום שמזכירין שואלין
א"ר יוסה לרבי חנניה אחוי דרב הושעיה נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותיה דרב הושעיה חביבך עבר רבי זעורה ושאלנן ליה ואמר עוד אנא היא צריכה לי עבר רבי יסא ושאלנן ליה ואמר עוד אנא היא צריכה לי ובסופה את מציית ליה ואמר לא שנייא הלכה מקום שמזכירין שואלין רבי חייה בר בא אתא מן צור ואמר מן שמיה דרבי יוחנן הלכה מקום שמזכירין שואלין רבי אחא דרש בבית מדרשא רבי ירמיה דרש בכנישתא דבולי הלכה מקום שמזכירין שואלין
והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים אמר רבי תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני
תני אמר רבי יודה לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חדש אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחדש אחד והאילן עושה לשני חדשים מה טעמא לחדשיו יבכר רבי יוסי אומר לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חדש אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום והאילן עושה לחדש אחד שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב העומר ממנה מה טעמא ובני ציון גילו ושמחו ביי' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון מה מקיים ר' יוסה טעמא דרבי יודה לחדשיו יבכר בכל חדש וחדש יהא מבכר
הלכה ג
(דף סד ע"א) מתניתא דרבי מאיר דתני אי זהו זמנה של רביעה רבי מאיר אומר הבכירה בשלשה והבינונית בשבעה והאפילה בשבעה עשר רבי יודה אומר הבכירה בשבעה והבינונית בשבעה והאפילה בעשרי' וג' רבי יוסה אומר הבכירה בשבע' עשר והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אלא בראש חדש כסליו
אמר ר' אבמרי אחוי דרבי יוסי הכל מודים בשבעה עשר שהוא זמן כימה לשקע שבו ירד מבול לעולם מה טעמא ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה
ר' אבא בר זמינא ר' לעזר בשם ר' הושעיה הלכה כמי שהוא אומ' בשלשה במרחשון שואלין את הגשמי' ולמה לא אמר כר' מאי' אית תניי תני ומחלף כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך ר' חייה בשם רבי (דף סד ע"ב) יוחנן בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שידוחו פני הקרמיד (דף סד ע"ב) ר' יניי בי ר' ישמעאל בשם רשב"ל בתחילה כדי רביעה ובסוף כדי שתשר' המגופה ויש מגופ' נשרית אלא רואין אותה כאילו היא שרוייה רבי יוסה בשם רב יהודה רבי יונה רב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפילו כל שהוא רבי יוסה בשם רבי זעורה להפסק תענית נאמרה רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומא הוון יתיבין אמר רבי נחום לרב אדא בר' איכומא לא מסתברא לברכה נאמרה אמר ליה אין אמר ליה ולמה אמרת ליה אכין אמר ליה דהוא נהיג בשיטת רביה אמר רבי מנא לרבי חזקיה מנו רביה אמר ליה רבי זעורא אמר ליה אף אנן אמרין רבי יוסה בשם רבי זעורה להפסק תענית נאמרה
רב יהודה בר' יחזקאל אמר הכין הוה יחזקאל אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו שנאמר כי יגרע נטפי מים יזוקו מטר לאידו כמה דאת אמר ונגרע מערכך אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה שנאמר ומים תיכן במידה
רבי יוסה בר יעקב סלק מבקרה לרבי יודן מוגדליא עד דהוא תמן נחת מיטרא שמע קליה אמר אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים אמר ליה הדא מנן לך אמר ליה הכין הוה רבי סימון רבי מברך על ירידת גשמים
וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלש טפחים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בתחילה טפח ובשנייה טפחיים ובשלישית שלשה טפחים
תני רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן שאין הארץ מעלה טפחיים כנגדו ומה טעם תהום אל תהום קורא לקול צינוריך
אמר רבי לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות מה טעמא תפתח ארץ ויפרו ישע תפתח ארץ כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר ויפרו ישע זו פרייה ורבייה וצדקה תצמיח זו ירידת גשמי' אני יי' בראתיו לכך בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם
רבי אחא ותני לה בשם רבן שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ
רבי חנינה בריקה בשם רב יהודה שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה שרשי תאינ' רכין בוקעין בצור אם כן מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה אמר רבי חנינה אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותה מה טעמא אני יי' נוצרה לרגעים אשקנה תני רבי שמעון בן אלעזר אומר מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה
תני אם היתה השנה חסירה נותנין לה חסרונה ואם לאו הולכין אחר סידרה דברי רבן שמעון בן גמליאל רבי אומר לעולם הולכין אחר סידרה אם היתה השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה מחלפה שיטתיה דרבי תמן הוא אמר אחר סידרה וכא הוא אמרה אחר עיבורה רבי זעורה רבי יסא רבי שמואל בר רב יצחק מטי בה בשם רבי (דף סד ע"ב) יוחנן לבסוף נצרכה
הלכה ד
אילו הם היחידים אילו שהן מתמנין פרנסין על הציבור מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא מתפלל ונענ' אלא מכיון שהוא מתמנ' פרנס על הציבו' ונמצא נאמן כדיי הוא מצלייא ומתענייא
חד בר נש הוה מפיק מעשרוי כתיקנן א"ל ר' מנא קום אמור בערתי הקודש מן הבית
חד בר נש אתא גבי חד מן קריבוי דר' יניי א"ל ר' זכה עימי א"ל ולא הוה לאבוך פריטין א"ל לא א"ל גביי אינון מפקדין א"ל שמעית עליהון דאינון סרקון א"ל כדיי את מצלייא ומתענייא
איתחמי לרבנן פלן חמרא יצלי ומיטרא נחת שלחון רבנן ואייתוניה אמרון לי' מה אומנך אמ' לון חמר אנא אמרין ליה ומה טיבו עבדת אמר לון חד זמן אוגרית חמרי לחדא איתה והוות בכייה גו איסרטה ואמרית לה מה ליך אמרה לי בעלה דהיא איתתא חביש ואנא בעייא מיחמי מה מיעבד ומפניניה וזבנית חמרי ויבית לה טימיתיה ואמרית לה הא ליך פניי בעליך ולא תחטיי אמרין ליה כדיי את מצלייא ומתעניי'
איתחמי לר' אבהו פנטקקה יצלי ואתי ומיטר' נחי' מיטרא שלח ר' אבהו ואייתיתי' א"ל מה אומנך א"ל חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום מוגר זנייתא משפר תייטרון מעיל מניהון לבני מטפח ומרקד קדמיהון ומקיש בבבולייא קדמיהון א"ל ומה טיבו עבדת א"ל חד זמן הוה ההוא גברא משפר תייטרון אתת חדא איתא וקמת לה חורי עמודא בכייה ואמרת לה מה ליך ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעיא מיחמי מה מעבד ומפנינ' וזבנית ערסי ופרוס ערסי ויבית לה טימיתיה ואמרית לה הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי א"ל כדיי את מצלייא ומתענייא
איתחמי לרבנן חסידא דכפר אימי יצלי ומיטרא נחת סלקון רבנן לגביה אמרה לון בני בייתיה בטורא הוא יהיב נפקון לגביה אמרון ליה אישר ולא אגיבון יתב מיכול ולא אמ' לון אתון כריכין מי עלל עבד חד מוכל דקיסין ויהב גולתא מרו' מובלה עאל ואמר לבני בייתיה אילין רבנן הכא בעי ניצלי וייחות מיטרא ואין אנא מצלי ומטרא נחת גנאי הוא לון ואין לא חילול שם שמים הוא אלא אייתי אנא ואת ניסוק ונצלי אין נחת מיטרא אנן אמרין לון כבר דעבדון שמייא ניסין ואין לא אנן אמרין לון לית אנן כדיי מצלייא ומתענייא וסלקון וצלון ונחת מיטרא נחת לגבון אמר לון למה איטרפון רבנן להכא יומא דין אמרין ליה בעיי תצלי וייחות מיטרא אמר לון ולצלותי אתון צריכין כבר דעבדון שמייא ניסין אמרין ליה למה כד הויתה בטורא אמרינן לך אישר ולא אגיבתינון אמר לון דהוינה עסיק בפעולותי מה הוינה מסעה דעתי מן פעלותי אמר ליה ולמה כד (דף סד ע"ג) יתבת למיכול לא אמרת לן איתון כריכין אמר לון דלא הוה גביי אלא פלחי מה הוינא מימור לכון בחנפין אמרין ליה למה כד דאתיה למיעול יהבת גולתה מרום מובלה אמר לון דלא הוות דידי שאילה הוות דניצלי בה מה הוינא מבזעא יתה אמרון ליה ולמה כד הווי את בטורא איתתך לבשה מאנין צאין וכד דאת עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיניי באיתא אוחרי אמרון ליה יאות את מצלייא ומתענייא
תני מותר לוכל עד שיאור המזרח דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר מה תלמוד לומר עד קריאת הגבר ישן ועמד אסור בשלא התנה אבל אם התנה מותר
הלכה ה
אמר רבי יוחנן כל תענית שבית דין גוזרין להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם אמר רבי שמואל בר רב יצחק נראין דברים בשגזרו כבר שלא להפסיק אבל אם גזרו מיד להפסיק עוברות ומיניקות מתענות בם ותני כן עוברות ומיניקות מתענות כדרכן בתשעה באב וביום הכפורים ובשלש תעניות הראשונות ובשלש השניות אבל בשבע האחרונו' אינן מתענו' בהן אף על פי כן אינן מנהגות עצמן בתפנוקי' אלא אוכלו' ושותות כדי קייום הולד לא בשגזרו כבר שלא להפסיק אתא רבי בא בר זבדא רבי יצחק בר טבליי בשם רבי יוחנן ואפילו גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם
הלכה ו
רבי זעורה בשם רב ירמיה העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה מלאכה ביום הכיפורים מה טעמא קדשו צום קראו עצרה והא תני הלילה מותר והיום אסור אמר רבי זעורה קיימה אבא בר ירמיה אספו עם משעת אסיפת עם
נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא בפוקי שובתא אינו מנהג עד דיתפני סידרא מנהג בתרייא ובחמשתא אינו מנהג עד דיתפני תעניתא מנהג ביומא דערובתא אינו מנהג מן מנחה ולעיל מנהג ביומא דירחא מנהג
אמר רבי זעורה נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעמא כי השתות יהרסון
אמר רבי חיננא כל הדברים מנהג אעין דשיטין הוון במגדל צבעייא אתון ושאלון לרבי חנניה חברהון דרבנן מהו מיעבד בהון עבידא אמר להן מכיון שנהגו אבותיכם בהם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש
רבי לעזר בשם רבי אבון כל דבר שהוא מותר והא טועה בו באסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו
ברחיצה זעורה בר חמא יוסה בריה דרבי יהושע בן לוי בשם רבי יהושע בן לוי בתענית ציבור מרחץ ידיו ופניו ורגליו כדרכו בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו ר' יונה תרי מרטוטה ויהב לה תחות כדה
והא תני אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו היה הולך אצל רבו או אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש
הורי רבי בא כהין תנייא הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים
תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת סנדל לכשיבואו לעיר יחלוצו וכן בתשע' באב וכן בתענית ציבור בסיכה כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינ' של תענוג אסור בתשע' באב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר והא תני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש והא תני לא יחללו לרבות את הסך ואת השותה אמר רבי יוחנן לית כאן סך אמר רבי אבמרי אין לית כאן סך לית כאן שותה דלכן דבר שהוא בא מחמת שני לאוין מצטרף מניין שהוא מחוור בעשה רבי לעזר בשם רבי סימיי ולא נתתי ממנו למת מה נן קיימין אם להביא לו ארון ותכרכין דבר שהוא מותר לחי לחי הוא אסור לא כל שכן למת אין זהו דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אומר זו סיכה בנעילת סנדל תני כל אילו שאמרו אסורין בנעילת סנדל יצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ וכן באבל וכן במנודה אית תניי תני יוצאין באנפיליא ביום הכיפורים אית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא מאן דאמר יוצאין באנפיליא של בגד מאן דאמר אין יוצאין באנפיליא של עור
רבי יצחק בר נחמן סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי צומא רבא נפק לגביה לביש סולייסיה אמר ליה מהו הכין אמר ליה איסתניס אני רבי יהושע בר נחמן סלק גבי רבי יהושע בן לוי בלילי תעניתה נפק לגביה לביש סולייסיה אמר ליה מהו הכין אמר ליה איסתניס אני רבי שמי חמוניה נפק לביש סולייסיה בלילי תעניתה
חד תלמיד מן דרבי מנא הורי לחד מן קריבוי דנשייא למילבוש סולייסה אמר ליה מן הדא דרבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי אמר איסתניס אני
בתשמיש המיטה איתא חמי ברחיצה אסור בתשמיש המיטה לא כל שכן תיפתר במקום שאין טובלין או קודם עד שלא התקין עזרא טבילה לבעלי קריין ר' יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי יהושע בן לוי אין קרי אלא מתשמיש המיטה רב חונה אמר אפילו ראה עצמו ניאות בחלום (דף סד ע"ד) הוון בעיי מימר ובלבד מאשה ר' יונה ור' יוסה תריהון אמרין אפילו מדבר אחר תמן תנן יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה ברחיצה בסיכה בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים לית הדא פליגא על ר' יהושע בן לוי פתר לה במי ששימש מיטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל והא
תני מעשה ברבי יוסי בן חלפתא שראו טובל אותו בצינעה ביום הכיפורים אית לך מימר על אותו הגוף הקדוש בשוכח
רבי יודה בר פזי רבי חנין בשם רבי שמואל בר רב יצחק נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה מה טעמא ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה מה טעמא צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
אמר רבי חייה בר בא למשפחותיהם יצאו מן התיבה על ידי ששימרו יחסיהן זכו להינצל מן התיבה תדע לך שהוא כן דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן חם יצא מפוחם כלב יצא מפורצם בתשמישו עורב יצא משונה מן הבריות
אמר רבי אבון כתיב בחסר ובכפן גלמוד בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה אמר רבי לוי כתיב וליוסף יולד שני בנים אימתי בטרם תבוא שנת הרעב תני בשם רבי יהודה תאיבי בנים משמשין מיטותיהן אמר רבי יוסי ובלבד יום שטבלה
הלכה ז
רבי יודן בריה דרבי חמא דכפר תחמין כבתוך ארבעים שעשה משה בהר אמר רבי יוסה על שם שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי
אמר רבי חייה בר בא שאם היו שני דברים כגון עצירת גשמים וגוביי מתריעין עליהן ולמה באילין תרתין מילייא אמר רבי יוסי בי רבי בון באילין תרתין מילייא שיערייה רביי
ובשני מטין עם חשיכה פותח אחד ונועל אחד ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מה פותח אחד ונועל אחד או פותח את שניהם
הלכה ח
אמר רבי יהושע בן לוי הדא דת אמר בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובוניהו שמואל אמר כותלא דגנאי ביה רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסא רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי אסור לארס אשה בערב שבת הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין הא לארס יארס שמואל אמר אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר מחלפה שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר אלהים מושיב יחידים ביתה במאזנים לעלות המה מהבל יחד וכא הוא אמר הכין אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה אפילו כן לא קיימה הלכה ט' לא כן תני אין שואלין בשלום חבירים בתשעה באב אבל משיבין את ההדיוטות בשפה רפה לימים שבנתיים נצרכה יצא ניסן הגשמים סימן קללה אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלבד ניסן של תקופה אמר רבי שמואל בר רב יצחק הדא דת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הן
הדרן עלך מאימתי מזכירין
[1] נוסח הטקסט לפי דפוס וניציאה.
תזכורת: האגדות בגופן רגיל, והחלקים ההילכתים בגופן מודגש.